ילדודס / יום השואה
דברים מהלב : שלום ילדים חג הפסח מאחורינו הניקיונות ,המצות ,הטיולים, הארוחות המשפחתיות ,וכאבי הבטן מהמצות. אפילו החום והשרב כבר כאן והימים האחרונים היו מאוד חמים
דברים מהלב : שלום ילדים חג הפסח מאחורינו הניקיונות ,המצות ,הטיולים, הארוחות המשפחתיות ,וכאבי הבטן מהמצות. אפילו החום והשרב כבר כאן והימים האחרונים היו מאוד חמים. אז נכון שפסח הוא חג מיוחד והשנה הרגשתי את החופש ויצאתי לחופשה אמיתית ראיתי נופים עוצרי נשימה את המדבר, והפריחה הנפלאה שיש בו אחרי חורף גשום. ואני חוזר מלא אנרגיה שמחה ורוגע ,לפני ימי הזיכרון ויום העצמאות. את המדור הזה אני כותב לכם ממקום החופשה שלי מהמחשב הנייד באינטרנט אלחוטי שיש כיום בכל מקום. . וכך זה מגיע ישירות לשולחן המערכת למי שעורך את העיתון. אז ילדים ,גם כשאנו עסוקים ויש לנו מחויבות ,אסור לנו לפספס. כמו שאני יודע שאני צריך להכין מדור עבורכם אז מראש אני לוקח איתי את המחשב הנייד המכתב שאני צריך לענות עליו או ההמלצה.
וחופשה שלי לא צריכה להיות סיבה שלכם לא יהיה את המדור שלי כשתפתחו את העיתון .אז אחרי החג המצות והמופלטות של המימונה השבוע התקיים יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביום חמישי בשעה 10:00 בבוקר היתה צפירה לזכרם של היהודים שנרצחו ומתו בשואה שהייתה על אדמת אירופה והתחילה בגרמנייה ובזמן שאני כותב לכם את המדור אני משוחח דרך המחשב עם חברי הטוב כריסטיאן שגר בעיר פרנקפורט בגרמניה שגם הוא כמוני נולדנו אחרי השואה ושננו גם אני כיהודי ישראלי והוא נוצרי גרמני מסכימים שאסור לשכוח ולהכחיש חלילה את השואה וחייבים לספר על כך בכל דור ודור. בהיכרותי רבת השנים עם כריסטיאן ביקרנו יחד גם במחנות השמדה על אדמת גרמניה ובביקורו בארץ גם ביד ושם, ובקיבוץ לוחמי הגטאות .ושננו מבינים ומסכימים ,שרק כך עם הבנה והכרות אמיתית בין העמים ,נוכל להילחם ביחד ששואה לא תעלה במחשבה אפילו בקרב הדור הצעיר. ורק עם קרוב לבבות נוכל להבין וללמוד אחד על השני .בשבת הקרובה בתוכנית הרדיו שלי ברדיו ללא הפסקה ב8:00 בבוקר תהיה תוכנית מיוחדת לכבוד יום העצמאות ה 68 למדינת ישראל עם שירים וסיפורים ולמי שמפספס אפשר יהיה לשמוע את זה באתר האינטרנט של רדיו ללא הפסקה בדף של איציק הליצן.
ההמלצה השבועית:
השבוע אמליץ לכם על ספר ילדים חדש: "הסודות של סבתא" מאת ד"ר עיינה פרידמן בהוצאת הספרים "גוונים" פותח צוהר ליחסים בין-דוריים מיוחדים – בין ילד לבין סבתו ניצולת השואה. הקשר הזה הוא ליבו של הספר הנוכחי, אשר פותח לילדים צוהר למושג שואה, בדרך המאפשרת להם להבין את הנושא בכלים שיש בידיהם. הסיפור מסופר בגוף ראשון על ידי הילד, שמשתף את הקוראים בתגליותיו, ביחסיו עם סבתו, ובשאלות המתעוררות מעברה של הסבתא בימי מלחמת העולם השנייה. הנכד חש כי לסבתו סודות מעברה. הצצה שלו באחת המגירות חושפת פריטים שאינם מוכרים לנכד, כמו פטריית עץ עליה נהגו לתקן גרביים, בתקופות בהן היה מחסור ונהגו לתקן פרטי לבוש ולא להחליפם בחדש, הוא נתקל בתרמילי אקדח, במשקפיים של הסבא, שאינו בין החיים יותר, ותצלומים מוזרים בשחור לבן, של דמויות לבושות בביגוד מתקופה שאינה מוכרת לילד. על פני הגברים זקנים ושפמים שאינם מקובלים כיום. הסבתא חולקת עם נכדה זיכרונות אחדים מימי ילדותה ומהקורות אותה במלחמה, ואת דבריה היא חותמת בהסבר לנחיצותה של מדינת ישראל, כשמסקנה זו זוכה לביטוי ציוני- "ארץ ישראל בתינו האמיתי מומלץ בחום.
פינת המעשה הטוב:
השבוע אספר לכם על משפחת ירושלמי מפתח תקווה שגם השנה זו שנה שישית ,שבליל הסדר הם הזמינו חמישה חיילים בודדים שאין להם משפחות בארץ לחגוג איתם את החג בבית המלון, שהאבא מנהל. בו החיילים זכו בלינה ובכל הפינוקים מסביב ,על היותם חיילים בודדים בצה"ל מהיכרותי עם משפחת ירושלמי ,אני בטוח שהם זכו באירוח מלכותי. אני בכוונה לא נותן יותר סימני זיהוי על המשפחה הנפלאה הזו שבמשך כל השנה עוזרים לרבים .הם בקשו ממני לא לפרסם את זה לכן שם המשפחה המוזכר כאן לא אמיתי וגם בית המלון לא מזוהה .אבל לי חשוב שהקוראים שלי ידעו על מעשים טובים שאנשים עושים מכל הלב ולא בשביל פרסום.כל הכבוד לכם אני גאה להיות לחבר שלכם.
פינת המכתבים :
שאלה : לאיציק הליצן שלום קוראים לי רועי ואני תלמיד בכיתה ו’ ומאוד אוהב את מה שאתה כותב לילדים . וכשאני מספר לחברים שלי שאני קורא את המדור שלך ,הם צוחקים עלי וקוראים לי תינוק וכל מיני שטויות כאלה. מעניין אותי מה אתה חושב ותענה לי באמת אם זה ילדותי לקרוא את המדור שלך שאני מחכה לו מאז שאני ילד. ואני צריך להפסיק ? או להמשיך, ולא לשים לב לשטויות שהם אומרים.. דרך אגב את הבדיחה שלך אני מעלה כל שבוע בפייסבוק שלי ובקבוצות הווצאפ שאני חבר בהם....
תשובה :לרועי החמוד, כל פעם מחדש זה מחמם את הלב, לקבל פקס כמו שאתה כתבתה. אני שמח שאתה אוהב את המדור שלי, וכמוך יש עוד רבים אחרים בכל הגילאים .ואם זה מעניין אותך אל תפסיק, ותתעלם ממה שאומרים האחרים. אמנם אני כותב לילדים אבל בכל אחד בכל גיל יש בו את הילד שאוהב משהו ומחכה לו כל השבוע. תלך עם האמת שלך ותתעלם מהקטנוניות שלהם. מכתבים כאלה כמו שקיבלתי ממך נותנים לי את הכוח והרצון להמשיך עם המדור שלי עוד שנים רבות..
הבדיחה השבועית:
שאלה: איך קוראים לארכיאולוגית שמדברת הרבה?
תשובה: חופרת!
