שביל הזהב של סמכות הורים
איך להפוך את האווירה בבית לנעימה כשהילדים הקטנים לא מקשיבים? לפני שעוברים לאיומים וצעקות אפשר לנסות להשיג משמעת והקשבה באופן חיובי
ילדינו בני ארבע ושבע, כמעט ולא מקשיבים לנו. אנחנו מבקשים, מסבירים, אך לצערנו לא פעם מגיעים לאיומים וצעקות. גם אם זה עובד, האווירה בבית לא נעימה. איך להשיג משמעת ושיתוף פעולה בדרך הנכונה?
הקשבה דורשת הדדיות. רק סמכות נוקשה מאד יכולה להשיג "תוצאות" בכל מחיר, מבלי לראות את הצד השני. רובנו מחפשים את שביל הזהב של הסמכות ההורית, שבו יבואו לביטוי הצרכים של כל בני המשפחה.
בואו נעיף מבט על כמה דרכים להשגת משמעת, שמתחשבות בילדים, וגם בהוריהם (זה אנחנו...)
התאימו את הדרישות לגיל וליכולת ההבנה והביצוע של הילד: בן שלוש לא יכול לסדר לבד את החדר. בן חמש צריך תזכורות לצחצוח שיניים; בן שמונה עלול לחזור בזמן.
הבהירו את ציפיותיכם מהתנהגות ילדיכם, ותנו הוראות ברורות לביצוע: "את הלגו שים בקופסה, את הקלטות בארון" - במקום - "תסדר את הבלגן"; "אצל הדודה אל תאכלו את העוף בידיים" - במקום "תתנהגו יפה!"
הדגישו את החיובי, המעיטו בשלילי: לכולנו קל יותר לקבל ביקורת כשאנו חשים מקובלים ואהובים. קשה לשנות כשאתה חש בחוסר אמון וגינוי מתמיד.
חזקו כל גילוי של התנהגות רצוייה: "אני שמחה שאתה משתף את אחותך במשחק", "את אוכלת מאד בנימוס"; "ראיתי שהחזרת את המשחק למקומו" והמעיטו ב: "למה אתה אף פעם לא משתף..."; שוב לא סידרת...".
בדקו היטב את הכללים במשפחתכם. אולי: ישנם כמה מיותרים? ניתן לוותר על חלק מהמאבקים? עדיפה אווירה טובה יותר? התמקדו רק במה שהכרחי ועקרוני עבורכם.
זכרו שהפנמת כללים הינה תהליך מתמשך לאורך שנות הילדות. אל תצפו לשיתוף פעולה מיידי. הצטיידו בסבלנות, וחזרו שוב ושוב על מה שחשוב.
ואל תשכחו - אם משהו "לא עובד", כדאי לבדוק אם הוא מתאים ונחוץ, לנו ולילדים.
הכותבת, ורד בן פורת, מדריכת הורים, מנהלת מרכז 'הורים ויותר' במודיעין.
