לעלות או לא לעלות? - זו השאלה!
הרישום לשנת הלימודים הבאה חל בימים אלו. לא מעט הורים מתלבטים (בעיקר בילדי הסתיו), ושוקלים בכובד ראש האם להעלות את ילדם לביה"ס או להשאירו שנה נוספת בגן?
מדוע מתלבטים? בישראל, כמו ברב המדינות, נקבע שגיל 6,הוא הגיל בו מתחילים ללמוד. המוכנות למעבר זה, מושגת לא על פי צו כולל, אלא באופן אינדיבידואלי. הבשלות הנדרשת ללמידה כוללת תהליך פיזיולוגי, ולכן ניתן למצוא תפקודים ברמות שונות בין ילדים בגיל זהה. כשמתגלה פער גדול מדי בין התפקוד העכשווי למצופה מהגיל, עולה התהייה לגבי מידת הבשלות לביה"ס.
מהו ההבדל בעצם? הכניסה לכיתה א', הינה בעלת משמעות רבה לילד ולהוריו. עליה ניכרת בדרישות, במערכת החוקים ובמשימות תעמוד בפני הילד. מעבר זה, ידוע כאחד המעברים החשובים בחיי האדם. לאופן צליחתו נודעת חשיבות נוספת ביצירת בסיס רגשי וחוויתי עבור הילד, עבור יכולתו לצלוח מעברים עתידיים בחייו.
ההורים, רואים חשיבות בהשתלבות ילדם במערכת החינוך בצורה המיטבית, ולרב נרגשים לקראת המעבר. לעתים, מתלווים חשש ולחץ, הנובעים מחוסר בטחון בהצלחת הילד לעמוד בדרישות הצפויות. חשוב לציין כי מידת ההסתגלות של הילד לביה"ס, ואף קצב ההסתגלות, מושפע מאוד מעמדתם של הוריו למעבר זה וגישתם כלפיו. שיחה פתוחה בנושא וגילוי הבנה למגוון הרגשות המתעוררים, יכולים לתרום משמעותית ולהקל על התהליך.
מה כוללת הבשלות ? נדמיין את אחת הפעולות השגרתיות והנפוצות בביה"ס, כתיבת קטע במחברת בהקראת המורה.כדי להצליח במשימה זו, הילד נדרש לשלוט במספר רב של מיומנויות, בו זמנית: הוא זקוק ליכולת גופנית שתאפשר לו יציבה טובה, לתנועתיות חלקה של היד הכותבת ואחיזה נכונה של העפרון, כך שיכתוב בלחץ ובגודל מותאמים. היד השנייה, מחזיקה במחברת שלא תזוז.
השמיעה מאפשרת לו קליטת המשפט המוקרא והמוח של הילד אחראי על תהליכי עיבוד, זכירה ופירוק המשפט למרכיביו כדי ליצור אותו מחדש,כתוב במחברתו. במטלת העתקה מהלוח- נוספים מרכיבים חזותיים לתהליך. יש צורך בהתמצאות במרחב, בהבנת כיווני הקריאה, בהבחנה בשורה הנכתבת, בהבדלים קטנים שבין האותיות ועוד. לאלו, מצטרפים תהליכים מוחיים חשובים של ריכוז, קשב וזכרון. אם נדמיין ילד שכל רעש מסיח את ריכוזו מהפעילות, אזי,צץ קושי ביכולת למילוי המשימה ביעילות...
המרכיב הרגשי מרכיב חשוב נוסף הוא התחום הרגשי הכולל יכולות כגון: יכולת ההשתלבות בקבוצה, יכולת קבלת משמעת ומרות ממבוגר סמכותי, עמידה בכללים חברתיים וחוקים , דימוי עצמי חיובי ובטחון, שליטה ברגשות, דחיית סיפוקים, ביטוי רגשות המותאם למצב, והתמודדות עם קושי, תחרותיות ותסכול. בשלות רגשית, תאפשר לילד להסתגל ולהתמודד נכון בסביבה החדשה. יש מצבים בהם נראה שילד שולט היטב בחומר הלימודי, אך מאוד ילדותי בתגובותיו.
אז מה משמעות מצב שכזה? האם הילד בשל או לא? זוהי תמונה הטרוגנית של בשלות בתחומים מסויימים (שכלי וביצועי-תנועתי) ולצידה, חוסר בשלות בתחום הרגשי. מצב שכזה עלול מאוד לבלבל ורבים ההורים המתקשים להבין כיצד ייתכן וניתנת המלצה להשהות את המעבר לביה"ס בשנה נוספת. חשוב להבין, כי כאשר הילד אינו בשל רגשית, הוא חווה תסכולים רבים ומצבו הרגשי המשתנה/ המדוכדך/הילדותי, משפיע על האפשרות שלו למיצוי יכולותיו השכליות. כך שבפועל, הוא לא יממש את יכולתו המלאה. ע"כ, הבשלות הרגשית הינה בעלת משקל מכריע, במערכת השיקולים.
והגודל כן קובע? פן נוסף של הדברים הוא גודלו הפיזי של הילד. למימדי הגוף השפעה רבה על הדימוי העצמי ועל היכולת לבסס תחושת שייכות לקבוצת הגיל. כששוקלים לשלב ילד שנראה שונה מאוד משאר הילדים בקבוצתו, מומלץ לקחת בחשבון, תחושות אפשריות של תסכול עתידי, תחושת ניכור וזרות.
לסיכום, אם כן, מידת המוכנות של ילד לקראת כניסתו לבית הספר,מתייחסת למספר תחומים : גופני- תנועתי, שכלי, רגשי וחברתי, וההחלטה לגבי המועד המתאים לעלייתו לכיתה א'- נשענת על מערך שלם של שיקולים ועל הערכת יכולותיו ובשלותו בכל אחד מהתחומים הללו.
המלצתי האישית, במקרה שהוחלט להשאיר שנה נוספת, כדאי לנצל את הזמן שנותר לטובת סיוע לילד,במתן הכלים ושיפור המיומנויות. בהתאם לצרכים ניתנת התמיכה : גננת שי"ח, טיפולי ריפוי בעיסוק/ קלינאות תקשורת, טיפול רגשי או הדרכת הורים. יש להתחשב במקרה הפרטי ובמערך המשפחתי, ומוטב להתייעץ עם גורמים מקצועיים מוסמכים.
המאמר המקורי נכתב ע"י עדי סגל ויסברגר
מרפאה בעיסוק לילדים. מפתחת חוברת העבודה " מצליחים מ-א' " החוברת החדשנית והמעמיקה ביותר למוכנות לביה"ס.
sews@zahav.net.il
