הכוכב והנסיכה העיוורת
לא כל הנסיכות נולדות מושלמות. אבל לכולן יש כנראה יתרון אחד על בני הארץ: הן יכולות לשוחח עם מי שהן רוצות... ולכן קוקים להן ניסים...יותר מאשר לסתם אנשים.חיה דניאל, סופרת הילדים, על נסיכה עיוורת שחוץ מנס (שקרה לה) אף אחד לא יכול היה לעזור לה..
הנסיכה איקה היתה בתם היחידה של המלך והמלכה שחיו בארמון גדול ליד היער. הנסיכה הייתה יפיפיה, אבל עיוורת.
הוריה ניסו להחזיר את מאור עיניה. טובי הרופאים הגיעו לארמון לטפל בה ללא הועיל. הנסיכה הייתה עצובה, ולא הרבתה לצאת מהארמון. המלך והמלכה הביאו לה כל מה שרצתה כדי שתחייך, ובסמוך לארמון בנו לה פינת חי.
איקה אהבה את החתולה פינקי והחתול מוקי, הכלבים התאומים מוני וטוני, הצפרדע קופצי, הפוני פונפוני, התוכי זוהר, הארנבים תופי וצופית, השפן שופן, והציפורים שאהבו לשיר על העצים. כל יום יצאה הנסיכה איקה עם אוכל לפינת החי לחלק את האוכל לחיות המחמד שלה ולשבת במחיצתם.
לילה אחד לפני השינה ישבה איקה ליד חלון חדרה שלפתע האיר את החדר אור גדול, נבהלה איקה, הדליקה את מנורת הלילה והסתובבה בחדר ולא ידעה מאין האור החזק. היא מיששה את הרהיטים וחיפשה אם מישהו נמצא בחדר. "מי זה בחדר, הלו מי שם?" שאלה איקה, אבל אף אחד לא נמצא בחדר. התיישבה איקה על מיטתה ורעדה מפחד, שלפתע שמעה קול חלש: "שלום איקה, אל תפחדי, זה אני הכוכב הנוצץ שמביט עליך כל ערב ומאחל לך לילה טוב. אפשר לעזור לך. האם תרשי לי נסיכה?".
"אה, הכוכב. כן נכון אני זוכרת, הייתי שומעת אותך לפני שהייתי נרדמת והיית מאחל לי לילה טוב. במה תוכל לעזור לי?" שאלה איקה. "אני פה בשביל לעזור לך להחזיר את מאור עינייך, כדי שתוכלי לראות כמו כולם!" אמר הכוכב והאיר את איקה.
"איך תוכל להחזיר לי את מאור עיניי? כל הרופאים ניסו ולא הצליחו. איך אתה תצליח?" שאלה איקה מופתעת. "תסמכי עלי - אני אצליח!" ענה הכוכב. "מה אני צריכה לעשות, אני מפחדת. אולי אשאל את אבא ואמא אם זה בסדר?", "לא כדאי לשאול אותם. אני יכול להחזיר את מאור עינייך. את לא תרגישי כאב ואת לא צריכה לפחד, ואז תוכלי לראות כמו כולם וכך גם תפתיעי אותם. הכל יהיה בסדר, תסמכי עלי." אמר הכוכב וחייך.
"טוב, אם אתה אומר אני סומכת עליך. מה אני צריכה לעשות?" חייכה איקה. הוסיף הכוכב: " שום דבר מיוחד. אל תזיזי את העיניים ואל תזוזי ממקומך!". עמדה איקה במקומה ולא הזיזה את עינייה כשלפתע חדר אור חזק לעיניה ומסביבה היו ניצוצות חזקים ואישוניה התרחבו. לאחר כמה דקות אמר לה הכוכב: "יופי איקה. למשך מספר דקות וגם מאוחר יותר לא תראי כלום, הכל יהיה חשוך, אבל בעוד כשעתיים תוכלי לראות. בהתחלה צללים ואחר כך תראי כמו כולם. תשכבי במיטה במנוחה, אל תשפשפי את העיניים ואל תעצמי אותן. אחזור בעוד כשעתיים."ואז נעלם הכוכב.
שכבה איקה במיטתה ולאט לאט החלה לראות צללים. חייכה איקה ושמחה בליבה. לאחר כשעתיים חזר הכוכב ואמר: "שלום איקה, זה הכוכב. חזרתי אליך. קומי בבקשה ממיטתך ותלכי כמה צעדים לכיוון שלי. "אני כבר רואה צללים" אמרה איקה. היא קמה ממיטת ועשתה כפי שאמר לה הכוכב. לפתע פרצה בצעקה "אני רואה! אני רואה! אני רואה אותך כוכב שלי והכל נראה ברור. אני כבר לא עיוורת! מעכשיו אהיה כמו כולם. תודה לך כוכב שהחזרת לי את חיי. אין לי מילים להודות לך. ארוץ לאבא ואמא ואספר להם הכל. תודה, תודה!" אמרה איקה ורצה לחדרם של המלך והמלכה, וצעקה: "אבא, אמא- אני רואה אתכם! אני כבר לא עיוורת. אני הנסיכה הכי מאושרת בעולם. אני אוהבת אתכם. מעתה אוכל לחיות את חיי כמו כולם ואראה את העולם!".
שמחו אבא ואמא וחיבקו את בתם ואושרם היה גדול. ואז סיפרה איקה להוריה כיצד קרה הנס. למחרת ערכו המלך והמלכה מסיבה גדולה והזמינו את כל הנסיכים והנסיכות מכל הממלכות. כולם ברכו את איקה והוריה ובארמון היה אור גדול.
גם חיות המחמד של איקה שמחו בשמחתה וכמובן שאיקה שמחה לראותן בפעם הראשונה. השמחה הייתה כפולה כשאיקה מצאה את בחיר ליבה. הביטה איקה לשמיים וראתה את הכוכב מנצנץ ומחייך אליה, בסוף הערב נופפה לכוכב בשתי ידיה לשלום.
