יהוא - הבימה / ביקורת
הצגה שמעוררת מחשבה, כדאי להגיע עם רקע על הסיפור התנכי על מנת להבין את כל הפרטים בהצגה. חוויה מרתקת ומעמיקה, מומלץ. ב 23.1 בהיכל התרבות
בימים אלו מוצגת ההצגה "יהוא" בתיאטרון הבימה. המחזה נכתב על סיפור תנכי בימי המלכים, על ממלכת ישראל וממלכת יהודה.בממלכת ישראל שולט המלך יהורם ובגלל שלטונו החלש גובר כוחו של ראש השרים זיף. אל זיף מובא יהוא תחילה כעצור על פשע מלחמה שביצע בתור חייל אך בזכות ההערכה שמגלה זיף אל דמותו של יהוא, מבקש זיף להפוך אותו לשליט. יהורם יורד מהשלטון ויהוא מחליף אותו, מכאן הכל הולך ומסתבך ומוצגת על הבמה שיטת המלוכה החדשה של יהוא.
הבחירה של הבמאי, אילן רונן, להוביל את יהוא אל הבמה לראשונה כבול ברצועות כמו בובה על חוט גורמת לקהל להתחבר אליו ולחשוב שהוא הקורבן אך ככל שההצגה מתקדמת הקהל מתערער ומושגי הטוב והרע משתנים.
יש לציין את המשחק המופלא של גיל פרנק (בתפקיד יהוא) שמשדר אמינות וביטחון של שליט ומצליח לטלטל את הקהל עם דמותו העוצמתית. זיף (דב רייזר) הוא מרכז ההצגה בעיני, מטולטל בין הדמויות, נאלץ להתמודד עם הצרות בממלכה במקביל לצרות האישיות שלו, אובדן הזיכרון.
צמד החיילים (שלומי ברטונוב ודניאל סבג) שבעצם הופכים לסוג של נתינים של מי ששולט, בלשונם "מתאימים לכל תפקיד" , מהווים אנתחתא קומית בכל הסיפור ומוסיפים עניין ופלפל להצגה.
התפאורה מנימלסטית ביותר, רק שולחן וכיסאות שמיקומם משתנה במהלך ההצגה וכל פעם משמשים באופן אחר. מצד שני הם גם עוגן המלווה את כל ההצגה בכך שזיף ברגעי החולשה שלו דואג להזכיר שהם רק כיסא ושולחן ובכך מחזיר אותנו למציאות. המשחק עם מעט התפאורה שעל הבמה יוצר תנועה מעניינת על הבמה ולא נותן לצופים להוריד את העיניים ממנה.
בהצגה יש ביקורת פוליטית חריפה שמשתמשת בסיפור מימי התנ"ך כמשל למצב בתקופה שלנו. ענייין השחיתות בשלטון ומשחק האינטרסים של השליטים עולה לא עפם במהלך ההצגה ומעורר אצל הקהל תמיהה לגבי המצב כיום.
הצגה שמעוררת מחשבה, כדאי להגיע עם רקע על הסיפור התנכי על מנת להבין את כל הפרטים בהצגה. חוויה מרתקת ומעמיקה, מומלץ.
יהוא מוצגת במודיעין ב23.1 בהיכל התרבות בעיר, תהנו!
