ניקיון פסח גם לגוף ולנפש
פרשת השבוע ”תזריע מצורע” משתלבת בסמיכות לניקיון פסח, שהוא גם ניקיון הנשמה, כאשר בעזרת התנקות נוכל להתחבר ביתר קלות גם לכוחות הריפוי ביקום
מאת ארנון רוזנבלום, מרצה, מדריך ומנחה סדנאות ב"מחשב ומחשבה"
פרשת השבוע משולבת לשתי פרשיות: תזריע / מצורע. פרשה זו וחברתה נקראות: "תזריע מצורע", והיא עוסקת בבריאות הגוף ובהשלכותיה על בריאות הנפש. בפרשה עניינים רגישים ואישיים הנוגעים למעשה ברוב תחומי הבריאות בחיינו.
אם כך, כיצד נתאר לעצמנו ילד בר מיצוה, שנופלת בחלקו לקרוא פרשה זו בשבת? לא פשוט. נגע הצרעת ביהדות הוא כתם שמופיע על גוף האדם, על קירות הבית או על בגדים. ל"נגע" זה אין משמעות רפואית, ויש להבחין בינו לבין מחלת הצרעת. בעוד שמחלת הצרעת נגרמת על ידי חיידק, הצרעת ההלכתית היא בעלת משמעות רוחנית וסיבותיה הן כשלים מוסריים של האדם.
בפרשתנו מדובר על "נגע הצרעת" ושלבי התפתחותה, ואילו שלבי האבחון נעשים אך ורק על ידי הכהן. נשאלת שאלה גדולה: מדוע כהן ולא רופא? ונחזור לשאלה זו בהמשך.
ואין לנו דרך להבין את הפשט של הנושא כמו שהוא, אלא לקבל פרשנותם של חכמים. הפרשה סובבת גם סביב עניין הטהרה. ואדם טהור על פי המקובלים הוא דבר המסוגל להתחבר לאורות היקום. לדבריהם, מערכת טהרה קיימת בנו, ולכל אחד מאתנו יש את הצד הטהור היכול להתחבר לאורו של היקום "האור העליון".
מכאן נוכל אולי להבין שנגע הצרעת הוא תוצאה של חוסר טוהר רוחני, והיפוכו אם כן הוא הצד הטמא, האפל המזויף. ולכן עלינו להתנקות ניקיון פיזי ורוחני. והפרשה שלנו משתלבת תמיד בסמיכות לניקיון פסח, שהוא גם ניקיון הנשמה. באמצעות התנקות נוכל להתחבר ביתר קלות גם אל כוחות הריפוי ביקום ולהזרים יותר אור, שכידוע מגרש את החושך.
המתנה שנקבל השבוע להתנקות מהצרעת הרוחנית שלנו באה לביטוי בלשון הרע, ברכילות גאווה, צרות עין וקינאה. כמו גם "לשון הרע" לא רק על האחר, אלא לא לדבר ב"לשון הרע" גם על עצמי. ואל נא נגיד בקול מחשבות קשות על עצמנו, כמו על חסרים שאנו חשים בהם. זאת משום שכל עוד הם בגדר המחשבה, הם בלב ולא "נתלו עדיין ביקום". גם חשוב להבין שגם סיפור תמים לכאורה, איננו יודעים כיצד יתקבל אצל האחר. וברגע שיצאה המילה מפינו, היא כמו "חץ שלוח" ואיננו יכולים להחזירו.
וכעת לשאלה מדוע התורה הועידה רק את הכהן להחליט שיהודי זה שבא אליו לאבחון "יוכרז כטמא", וכידוע מרגע שהוכרז כטמא מורחק היה אל מחוץ למחנה מחמת הידבקות. ובכן, הכהן מעצם תפקידו, מקדיש את חייו לציבור ונבחר לברך באהבה את הציבור ואת הקהילה שלו. (על כהן שאינו מסוגל לברך באהבה נאסר עליו לעלות ולברך). ורק אדם כזה, שהתורה בחרה בו להרעיף אהבה על ישראל, יכול מתוך אהבתו לפסוק על יהודי שהוא טמא.(המובאות לעיל ברובן הן לקט מדברי חכמים).
אם כך, נסיים את פרשתנו דווקא בחשיבה חיובית, ולקראת הפסח נמצא את הכוח והרצון והיכולת להתחבר אל הצד המואר שבנו, וכך נביע איש אל רעהו אהבה מכל הלב.
חג פסח כשר ושמח
ארנון ’מחשב ומחשבה’
posithink.il@gmail.com
