חיפוש
 
לדף הבית >>     >>

חג השבועות תעשו לכם

 

לפרשת השבוע ”נשא” יש קשר ישיר לחג השבועות של ימינו כתחילת הגאווה הלאומית, במיוחד לאחר חורבן בית המקדש השני כאשר עם ישראל חזר להקים את בניין הארץ

 

מאת ארנון רוזנבלום, מרצה, מדריך ומנחה סדנאות ב"מחשב ומחשבה"

 

פרשת השבוע "נשא" נקראת בדרך כלל לפני חג השבועות ומתחילה בפסוק עם פניה של הקב"ה אל משה – לאחר שספרת את בני ישראל ואת בני קהת לשבט לוי, כעת הגיע הזמן לספור את בני גרשון: כא’ וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כב’ נָשֹׂא, אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן--גַּם-הֵם: לְבֵית אֲבֹתָם, לְמִשְׁפְּחֹתָם. זהו פשט הפסוק.

כידוע, יש לנו פשט רמז דרש וסוד. ויש כאן רמז גדול עם הדרכה לדורותינו ולכל אדם. אך ברצוני לחבר פנייה זו של הקב"ה אל משה, שימנה את בני גרשון בהקשר לימינו אלה. בזמן בית המקדש השני הפך יום הביכורים לחג עממי גדול, ועולי הרגל לירושלים הביאו מביקורי אדמתם, בסלים מעוטרים מלאי פירות.

לאחר החורבן חדלה העלייה לרגל ואין עוד הבאת ביכורים, ובכך עומעם אופיו של חג השבועות – חג הביכורים כחג טבע. הדברים השתנו בראשית ההתיישבות היהודית הציונית החדשה בארץ ישראל. מנהיגי היישוב ביקשו להחזיר אחורה את הגלגל, לחדש את מסורת הביכורים ולעצב מחדש את שבועות כחג הטבע ולא רק כ"זמן מתן תורתנו".

בימי עלייתם להתיישבות של קיבוצי ומושבי "העלייה השנייה", החל מנהג הבאת הביכורים. חידושו של מנהג זה היה בו משום ביטוי של עם השב למולדתו ומעין יום שמחה לעובדי האדמה במולדת. כלומר העם שחזר, מריחוק ונידוי והשפלה חזר להקים את בניין הארץ או במילים אחרות להרים ראש בגאווה ושמחה.

ובכך אני מתחבר לפרשת השבוע "פרשת נָשֹׂא", כי כאשר מתבוננים בפסוק לא מבינים למה התורה משתמשת בצורת הפניה ’נשוא את בני גרשון גם הם...’, הרי אם ספרנו את בני קהת אפשר לומר ’ספור או מנה’ את בני גרשון. לפי חכמים, הפירוש באמירה ’לשאת את בני גרשון גם הם...’ אומר שיש כאן רמז גדול. הקב"ה אומר למשה להרים את ראש בני גרשון. מובן וברור שהכוונה לספירה.

אבל חכמינו לימדונו שלמעשה הקב"ה מלמד את משה כך: ישנו אדם שמרגיש שבגלל טעויות שעשה בעבר אפילו דברים מאוד קשים וגרועים, שאומר לעצמו שבמה שהוא מעד ונפל לפעמים איננו מאמין בעצמו את מה שעבר עליו .ומובן לו שזה כתם לכל החיים. אם נכשלתי בדברים אלה, כך גם אני כמו האדם הראשון שגורש  מגן עדן. לא פעם, יש לאנשים תחושה כזו שכאילו אני מגורש מלפני הקב"ה ומרגיש כבני גרשון שמרגישים שגורשו בגלל טעויות העבר.

המילה ’בני’ - הכוונה בן של, בן כמילת שייכות, כמו ’בן תורה’ או להבדיל – ’בן מוות’. אנשים אלה מרגישים כמו בני גרשון. אדם כזה יכול להגיע לרמת ייאוש לתחושה שלא יכול לעשות תיקון. על כן אומר השם למשה: נָשֹׂא, אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן -גַּם-הֵם:  לְבֵית אֲבֹתָם, לְמִשְׁפְּחֹתָם. כלומר, הרם את הראש לאותם שרוחם שפלה, וחזק אותם. וכאן בא אותו חלק בפסוק, המפנה אותם אחורה אל מוצאם ויראו מהיכן הם באים: לְבֵית אֲבֹתָם, לְמִשְׁפְּחֹתָם.

אלו האבות אברהם, יצחק ויעקב, שלעולם לא אעזוב את בניהם ואת זרעם, אומר הקב"ה. שיראו את מעלתם וגדולתם וירימו את הראש. וכמו אבא אינני רוצה לנתק אתם את הקשר. הרי גם כשאבא כועס, הוא איננו מנתק את קשריו עם בנו. שיכירו את מעלת גדולתם.

ומספרים על בעל שם טוב, שהיה אומר לתלמידיו: "הלוואי ואני אוכל לאהוב את הצדיק הגדול עלי אדמות באותה מידה שהקב"ה אוהב את הרשע הגדול בעם ישראל". בזמננו ישנם כל כך הרבה אנשים, בעיקר בתרבות המערב, עם הרבה בעיות חברתיות בגלל ריחוק וחוסר הערכה עצמי. הם חיים בחרדות ובלחץ חברתי כדי להוכיח את עצמם, ומשלא מצליחים הם חשים את הריחוק ואת האובדן העצמי. ועל כן אומר הקב"ה למשה: נשא את בני גרשון האלה המרגישים מרוחקים. ועם ישראל ששב לארצו ולאדמתו הפורחת וצומחת למרות ריחוק השנים. יש לאן להביט אחורה ולהתבונן אל הייחוס לאבותינו.

ולסיכום, אם אתה מוכיח ל"אחד" שאתה בסדר, אין אתה צריך להוכיח לאף אחד כלום, ובוודאי לא להוכיח לעולם כלום. קדמונים אמרו: "אדם שמאמין באחד לא מפחד מאף אחד".

חג שבועות שמח עם חגיגות וביכורים ולימוד חוכמת ואהבת ישראל

בברכת שבת שלום

ארנון רוזנבלום, "מחשב ומחשבה"

posithink.il@gmail.com

 
 
 
 
פורום המומחים

פורום המומחים

סרטון 2 דקות

סרטון 2 דקות

מעגלי התמיכה של פורום המומחים

מעגלי התמיכה של פורום המומחים

 

 

 

לשכת המסחר

 

מדורים