חיפוש
 
לדף הבית >>     חברה וקהילה >>

כנס השנתי של קהילת האימוץ בישראל

 

חיה תבל, בת 84 מראשון לציון, חשפה לראשונה כיצד מסרה את נכדה לאימוץ בכנס השנתי של קהילת האימוץ בישראל שהתקיים בסימן: ”שייכות והשתייכות באימוץ”

 

חיה תבל, בת 84 מראשון לציון, חשפה לראשונה כיצד מסרה את נכדה לאימוץ בכנס השנתי של קהילת האימוץ בישראל שהתקיים בסימן: "שייכות והשתייכות באימוץ"

חיה תבל, בת 84 מראשון לציון, שמסרה את נכדה לאימוץ לפני כ-20 שנה לאחר שאביו, בנה בן ה-18, נפטר ובת זוגו, אמו של הילד, לא הייתה מסוגלת לגדלו, חשפה לראשונה את סיפורה המרגש בכנס הרביעי, שקיימה בסוף השבוע האחרון קהילת האימוץ בישראל ’משפחתא’ בסימן "שייכות והשתייכות באימוץ" בבית החייל בתל אביב, בשיתוף השירות למען הילד ובסיוע משרד הרווחה.

בכנס של ’משפחתא’, שאותו הנחה מנחה הטלוויזיה שי גולדן - בעצמו ילד מאומץ, חשפה תבל לראשונה בפני מאות המשתתפים כיצד מסרה את נכדה לאימוץ לפני כ-20 שנה לאחר שאביו, בנה בן ה-18, נפטר ובת זוגו, אמו של הילד, לא הייתה מסוגלת לגדלו. תבל גילתה את הרגע הקשה בו הבינה שהצעד הטוב ביותר עבור נכדה – במיוחד לאור גילה המתקדם אז בת 60 – יהיה שיעבור אימוץ חוקי וייקלט במשפחה אחרת עם ילדים. זאת לאחר שנמסר בתחילה למשפחה אומנה – בהמלצת מחלקת הרווחה.

תבל סיפרה כיצד הסכימה לאשר את האימוץ של נכדה בהיעדר הסכמת אמו, שנעלמה מחייו ואף הוצא נגדה צו הרחקה, וכי "שיקול נוסף שעמד בפניי נבע מהפחד שאמו תגיע ותרצה לקחת אותו. ידעתי שאם זה יקרה, חייו יהרסו. לכן העדפתי שהוא יאומץ על ידי משפחה אחרת, וכך יתאפשר לשמור עליו ולהעניק לו חיים מלאים וטובים". הנכד אומץ על ידי משפחה אוהבת עם ארבעה ילדים ביולוגים, ותבל היתה נפגשת מדי כמה חודשים עם הוריו המאמצים של נכדה, וזכתה ללוותו במהלך חייו.

בכנס של ’משפחתא’ התקיימו שלושה פאנלים הקשורים לשייכות והשתייכות באימוץ: "מעגלי השתייכות באימוץ" בהנחיית אורנה הירשפלד – מנהלת השירות למען הילד ואירית מעוז עובדת סוציאלית לחוק האימוץ, "אחים במשפחות מעורבות, משפיעים ומושפעים" – מי הוא מי? בהנחיית אווה צ’ליק, ו"האם התחתנתי עם האימוץ, סימן שאלה" – בהנחיית רותי ברוך עובדת סוציאלית. בכנס חולקו מגני קהילת האימוץ לשנת תשע"ח לאווה צ’אליק – עובדת סוציאלית במקצועה ומפקחת ארצית, עובדת השרות למען הילד לשעבר שיסדה את הקבוצה שהקימה את עמותת ’אומץ לאמץ’ שהייתה הבסיס להקמת ’משפחתא’, ולרותי ברוך – עובדת סוציאלית במקצועה ומאומצת ותיקה שעסקה בקריירה המקצועית שלה ועדיין עוסקת בליווי משפחות ומאומצים, פעילה בהנהלת ’משפחתא’ ובתנועה לזכויות מאומצים, שכל אחת מהן בנפרד החלו לפעול בקידום פעילות פוסט אימוצית ובקידום חזון הקהילה.

לפני יותר מ-15 שנה הוקמה ’משפחתא’, המאגדת תחת קורת גג אחד את כל קהילת האימוץ בישראל: הורים מאמצים, ילדים מאומצים, ובהדרגה מצטרפים אליה גם הורים ביולוגיים. במשך השנים דואגת ’משפחתא’ לערוך פנאלים והרצאות עבור הילדים המאומצים וההורים המאמצים. כחלק מהפעילויות של העמותה, משתתפים הורים מאמצים, ילדים מאומצים וגם הורים ביולוגיים במגוון גילאים בצעדת הגלבוע. אחד המאבקים הציבוריים הידועים שבהם השתתפו חברי וחברות ’משפחתא’ היה בקמפיין ויראלי נגד סעיף 34 בחוק האימוץ, האוסר על ילד מאומץ – ולא משנה מהו גילו – לחשוף את היותו מאומץ, אחרת דינו חצי שנת מאסר. במסגרת הקמפיין שנערך ברשתות החברתיות – במסגרת התנועה לזכויות המאומצים, כתבו גברים ונשים שלטים שבהם חשפו את היותם מאומצים, למרות הסעיף בחוק.

יו"ר ’משפחתא’ בני סוויל, בעצמו הורה מאמץ: "מדובר בכנס ייחודי והיחיד בישראל, שמאגד את כל קהילת האימוץ בישראל, וחילקנו אותו לשלושה מושבים שונים, על מנת שניתן מענה להורים מאמצים ולילדים מאומצים בכל הגילאים. צריך להבין שלמדינה יש אחריות כלפי הילדים המאומצים וגם ההורות שלהם מאותגרת, ולכן היא צריכה לדאוג לכך שאנו כהורים מאמצים נצליח במשימה זו".

 
 
 
 
פורום המומחים

פורום המומחים

סרטון 2 דקות

סרטון 2 דקות

מעגלי התמיכה של פורום המומחים

מעגלי התמיכה של פורום המומחים

 

 

 

לשכת המסחר
יש לי שאלה לגדי ברקאי

 

מדורים