סיפורו של הברון רוטשילד
אנו רגילים לשמוע על הברון רוטשילד בהקשרים של נדבנות וציונות, אבל עבור אנשים רבים, השם רוטשילד מתקשר עם עקשנות ונחישות להביא לפה משהו שעד כה לא שמעו עליו, וגם אם כן אז הוא נחשב למוצר של נהנתנות נטו שלא קשור למדינת ישראל: יין משובח מסוג קברנה סוביניון.
אנו רגילים לשמוע על הברון רוטשילד בהקשרים של נדבנות וציונות, אבל עבור אנשים רבים, השם רוטשילד מתקשר עם עקשנות ונחישות להביא לפה משהו שעד כה לא שמעו עליו, וגם אם כן אז הוא נחשב למוצר של נהנתנות נטו שלא קשור למדינת ישראל: יין משובח מסוג קברנה סוביניון. הברון רוטשילד הקים בארץ ישראל, בראשון לציון ובזיכרון יעקב, כרמים משגשגים, וייסד את כל התעשייה הצעירה של יין בארץ ישראל – תעשייה שאת פירותיה אנו יכולים כעת לייצא בגאווה רבה אפילו למדינות המגדלות בהצלחה זנים משובחים כמו צרפת.
איך נולד הקברנה סוביניון?
היין האדום הארומטי שאנו יודעים שמקורו בעיר בורדו בצרפת, הוכרז רק לפני אחת עשרה שנים כבעל מקור ברור: הכלאה בין זני קברנה פראן וסוביניון בלאן, שבוצע בערך לפני מאתיים שנה בערך. לפני שנת 1997 לא היה לגמרי ברור מה המקור הראשוני של הזן. הארומה שלו, כשהוא מיוצר בארצות חמות היא פירותית מתקתקה, קסיס ודובדבן. כשהוא מיוצר בארצות קרות הטעם שלו מזכיר יותר את הטעם של עשבי תיבול, פלפל ירוק ואקליפטוס.
ההתחלה המקרטעת של היין בארץ
ההתחלה בארץ ישראל היתה קשה, ולא רק מהבחינה הפיזית. הברון האציל התקשה לאסוף סביבו אנשי מקצוע ומינהלה שרוצים, או מסוגלים, לשתף אתו פעולה בהקשר של בניית כרם חדשה וגידול זני ענבים. האדמה היתה בוצית ולא מתאימה ממש לגידול חקלאות מהסוג עליה הוא חלם, אבל מאחר והוא כבר קיבל אישור לגידול, הוא הלך על זה בכל הכוח. כשהענבים בשלו, והיין הופק, הסתבר שבניגוד לכל תחזית, לחוסר הידע של החקלאים בפיתוח וטיפוח גפנים והאדמה הלא מתאימה - היין דווקא טוב מאד. רוטשילד רצה לשווק אותו גם בחו"ל, אך נתקל בבעיה קשה: בישראל של שנות השמונים של המאה התשע עשרה, לא היו אנשי עיצוב, אנשי חזון גרפי, אנשי שיווק או אפילו מי שיכול להכין אריזה ברמת סבירות בינונית ליין הצעיר. מאחר וכך, היין נשאר בארץ, ונלגם על ידי התושבים המקומיים.
פטרייה רעילה
דווקא כשהכרם שיגשגה והנפיקה יין נפלא, פטריה מיסתורית תקפה את זרעי הענבים והפיצה מחלה בקרב הכרם. רוטשילד הורה לעקור את כל העצים ולשתול מחדש, מה שהצריך לחכות ארבע שנים עד לקבלת הפירות החדשים.
קברנה סובניון כיום
היין האדום-יבש-ארומטי מופלא הזה, הוא אחד האהובים ונמכרים בעולם, וגם בישראל הוא מככב תדיר ברשימת היינות המבוקשים. אחת הסיבות היא, שקברנה סוביניון הוא יין קליל, שלא מאפיל על מאכלים שאותם הוא מלווה, לא יושב כבד בבטן, מחליק בקלילות ולא יוצר באזז של אלכוהול אלא אם כן אתם שותים כמה כוסיות.
לאיזה מאכלים הוא מתאים?
באחד המאמרים שלו, השף ארז קומורובסקי הציע להגיש יין קברנה סוביניון לצד מאכלים עשירים וכבדים כמו נזידים חורפיים, תבשילים, מנות עדשים ועוד. כמובן שגם לצד מאכלים קלילים כמו סושי ומאפים אפשר ומומלץ ליהנות מלגימות אנינות של היין האצילי הזה. קברנה סוביניון מככב כמעט בכל כתבות חג של אתרים ומגזיני נשים, בהן ניתנות עצות למתכונים חגיגיים. קלילותו מאפשרת לו ללוות מגוון ענק של מאכלים, והטעם העדין שלו לא מתנגש עם הטעמים של המזונות והמשקאות האחרים. פקטור נוסף וחשוב הוא, שרוב האנשים מחבבים את היין הזה, ולכן כשמזמינים אורחים לא צריך להתפרע עם כמה סוגים שונים של יין.
יין אדום טוב לבריאות
הצרפתים אומרים את זה כבר שנים, אבל אף אחד לא האמין להם, עד שהתוכנית 60 דקות של CBS שידרה כתבה שבה הוכח שלגימה של כוס יין אדום ביום מגינה על הלב, מעלה את הכולסטרול הטוב, ובכך שומר על העורקים ועוזר למנוע טרשת עורקים, התקפי לב ושבץ. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד פרסמו מחקר בשנת 1992, בו הם כללו לגימה מתונה של יין אדום כחלק משמונה דרכים להוריד את הסיכון למחלות לב. במאמר שפורסם באתר ynet לפני כמה שנים, פורסמה רשימה ארוכה של יתרונות בריאותיים, שאנו נהנים מהם "על הדרך" כתוצאה משתיית יין אדום. בין הגורמים: הפחתת סוכרת, הפחתת סיכוי למחלות סרטן, השפעה מיטיבה על הנשימה, על הריאות ועל האטת מחלת ה-copd. כיום אנו יודעים להגיד, שחלק ניכר מהיתרונות הבריאותיים של היין האדום מגיעים מהפוליפנולים שנמצאים בקליפת הפרי, ונחשבים כנוגדי חימצון.
