ככה לא בונים עיר
במסגרת מדיניותו לחדש את פני העיר, יזם ראש העירייה, דב צור, חוק עזר עירוני ותכנית רחבת היקף לשיפוץ וחידוש של מבנים ישנים, המחייבת בעלי בתים לשפץ את חזית הבית. במסגרת חוק זה מקבלים מאות בעלי בניינים ישנים בעיר מכתב מחייב לשיפוץ חזית הבניין בעלות עשרות אלפי ש”ח לדייר. במקרים רבים גורם מכתב שכזה להפסקת בירור תהליך תמ”א וחיזוק למיעוט הדיירים המתנגדים לתמ”א. התוצאה הסופית: נסתם הגולל על אפשרות חיזוק הבניין במסגרת בתהליך תמ”א שצפוי ליפול במלוא יופיו והדרו מטה ברעידת האדמה הבאה שלא נדע. האבסורד בהתגשמותו.
מס הפרויקטים של שיפוץ חזית הבניין מתגבר בעיר. לכאורה, אין דבר טוב מכך, העיר שחלקים רבים בה נבנו אי שם במאה הקודמת, וחזותם אינה הולמת, עוברים שיפוץ חיצוני בעיקר, וראשון לציון הופכת לעיר יפה יותר.
אולם האמת שונה לחלוטין:
מתחת לשכבות הסיד הצבעוני של הבתים "המחודשים" עומד משהו רקוב ומסוכן. מתברר כי בבניינים שאינם עומדים בתקן רעידת אדמה ומצויים בהליך דיון בנושא תמ"א ראשוני בקרב הדיירים, מתקבל לעיתים קרובות מכתב מעירייה המחייב את הדיירים לפעול לשיפוץ הבניין בעלות של עשרות אלפי ש"ח לכל דייר. יש לציין כי חלק ניכר מעלות השיפוץ מוקדש למעטפת החיצונית ואינו כולל חיזוק הבניין כנגד רעש אדמה.
בבניינים רבים כאלו בראשון לציון מתנהל דיון פנימי בין הדיירים בנושא התמ"א 38, מכתב שכזה, גורם במקרים רבים, לחיזוק דעת מיעוט המתנגדים לתמ"א בבניין, לבהלה אצל האחרים והטיית דעת המתלבטים בנושא התמ"א שממהרים לפעול במצוות העירייה: שיפוץ חיצוני וצבעוני בעלות עשרות אלפי ש"ח למעטפת שמתחתיה בניין ישן ולעיתים שלא יחזיק קופסת גפרורים ברעידת האדמה הבאה.
מכתב דומה התקבל לפני כשנתיים בבניין בו גרתי בשכונת אברמוביץ. בעת ההיא, התווכחו הדיירים כמו שקורה במקומות רבים על נושאים שונים הקשורים לשיפוץ אבל הסתמן רוב לתומכי השיפוץ. כניסה אחת בת 12 דיירים חתמה פה אחד ובשנייה נותרו מס סרבנים. ע"פ החוקים היום, הרוב יכול היה להמשיך ולכפות את דעתו על הסרבנים המעטים.
כאן הגיע המכתב מהעירייה, סחף את המתלבטים וחלק מהחותמים שנבהלו מהאולטימאטום של העירייה לשפץ והחליטו לוותר סופית על עניין חיזוק המבנה. מפגש עם נציגי הבנק שהבטיח הלוואות בתנאים מצוינים לדיירים סגר סופית את הגולל והתקווה האחרונה, לגור בבניין מחוזק..
וכמו שאמרה לי דיירת בבניין שעשתה ימים כלילות בכדי לקדם את פרויקט התמ"א בבניין וראתה את הסחף שגרם מכתב העירייה לכיוון המתנגדים לתמ"א: "יותר מעניין וחשוב כנראה שהבניין יפה מאשר אינו עומד בתקן רעידת אדמה וייפול ברוב הדרו יום אחד חלילה על ראש כל הדיירים..חובת העירייה לדאוג קודם לשלום התושבים ואם כבר ליזום חוק או לחייב תושבים, שיעשו תמ"א. החוק הזה מביא במקרים רבים לחיזוק דיירים שמטעמים שונים התנגדו לתמ"א וכפיית דעת המיעוט על הרוב".
ואכן, נשאלת השאלה: מדוע אין העירייה מתעקשת ומקדמת את נושא התמ"א 38 לפני השיפוץ החיצוני? האם אין חוזק הבניין או במילים אחרות, החיים עצמם קודמים למראה החיצוני של הבניין?! האם אין תפקיד העיריה לדאוג לשלום דייריה לפני נושא מראה חזית הבניין? האם העירייה אינה מבינה שמכתב שמאלץ דיירים לבצע שיפוץ חיצוני, טורף במקרים רבים את הקלפים בתוך דיונים פנימיים בבניינים וסוחף את המתלבטים האחרונים לכיוון שיפוץ חיצוני. ויש עוד אלמנט: השיפוץ החיצוני הוא תוספת עלות של עשרות אלפי ש"ח למשפחות כולל כאלו שהינן חסרות אמצעים. גם אם ההחזרים בתנאים מצוינים (ללא ריבית והצמדה), עדיין חובה להחזירם וזאת בהשוואה לפרויקט תמ"א שעלותו אפס ובדר"כ מוסיף לבניינים גם מרפסות שמש, ממדים וכמובן, הכי חשוב, מחזק את הבניין שאינו עומד בתקנים, מפני רעידת אדמה.
באתר העיריה נכתב בנושא זה:
פרויקט שיפוץ חזיתות הבתים שיזמה העירייה מתקדם בקצב מהיר. 168 בתים משותפים כבר נרשמו לשיפוץ. החודש יצאו לשיפוץ שלושה בניינים: ברחובות הצנחנים, ראובן ובת שבע וסמילצ’נסקי.
במסגרת מדיניותו לחדש את פני העיר, יזם ראש העירייה, דב צור, תכנית רחבת היקף לשיפוץ וחידוש של מבנים ישנים, במסגרתה אף יזם חוק עזר עירוני המחייב בעלי בתים לשפץ את חזית הבית. משרד הפנים אישר לפני כשנה את תכניתו של צור, לסבסד הלוואות לכ-8,000 בעלי דירות (כ- 550 בניינים) לשיפוץ חזיתות בעיר, ולשלם מכספי העירייה את עלות הריבית על ההלוואות.
לצורך כך, הקים צור קרן הלוואות בשיתוף עם בנק פועלים, בהיקף של 200 מיליון ₪. הקרן מאפשרת מתן הלוואה לכל בעל נכס שיבקש או יידרש לבצע שיפוץ חזית, בסכומים של עד 25,000 ₪ ליחידת דיור, ללא ריבית וללא הצמדה, כאשר תקופת ההחזר תיפרש עד ל-10 או 15 שנים והעירייה תישא בעלות הריבית וההצמדה על הקרן לאורך תקופת ההלוואה.".
ראש עיריית ראשון לציון, דב צור: "אני שמח מאוד שבתים משותפים רבים נרשמו לפרויקט. זוהי דרך מצוינת לשפץ את הבית המשותף, להתחדש, לגור בסביבה נעימה יותר ולהעלות את ערך הנכס, מבלי להיגרר להוצאות מכבידות. המטרה היא לאפשר לתושבים לפרוס את ההחזר לתקופות ארוכות, כך שההחזר החודשי יעמוד על כ-200 ₪ בלבד. ברור לנו שהשיפוץ הוא מעמסה כלכלית, וחלק מהתושבים שמתגוררים בבניינים ישנים לא יכולים להרשות לעצמם את השיפוץ, לכן, אנו עושים מאמץ עילאי לאפשר תנאי הלוואה נוחים ככל האפשר".
בתקופה הנידונה, שלחתי מכתב עם השאלות הנ"ל לעיריה וקיבלתי תשובות מתחמקות שעיקרן, שהעיריה אינה מחליטה עבור הדיירים אם לבצע תמ"א או לא והשיפוץ החיצוני אינו קשור לתמ"א..
מכתב בנושא נשלח בימים אלו למבקר המדינה. נמשיך ונעקוב
