ראיון עם חברת המועצה ד”ר הדס הכהן על בריונות ברשת ומה אפשר לעשות?
על רקע המציאות הקשה של ילדים ובני נוער ברשתות החברתיות ומפגן תמיכה, שהתקיים אמש, במוצ”ש מול ביתו של עמית כהן תלמיד כיתה ח’, תושב העיר ראשל”צ, שחווה תיעוד מוסרט של אלימות קשה כלפיו במסדרון בית ספרו והמצעד המתוכנן היום, יום ראשון 7.11.21 בשעה 18:00 ברחבת העירייה על ידי מנהיגות הורים בראשות הפעילה החברתית ריקי דוסטרי וראש העיר רז קינסטליך, סגנים וחברי מועצה כנגד בריונות חרמות ונידויים של ילדים ובני נוער - ערכתי ראיון עם חברת המועצה ד”ר הדס-מלכה הכהן שהיא גם מומחית לפדגוגיה, טכנולוגיות והתנהגויות ברשת. ד”ר הכהן מסבירה על התופעה ומונה את הפעולות שהורים ואנשי חינוך יכולים לנקוט על מנת להגן על ילדיהם ותלמידהם מפני בריונות ברשת (Cyber-bullying).
חברת המועצה ד"ר הכהן מספרת כי: תופעת הבריונות ברשת (Cyber bullying) ובאמצעים האלקטרונים היא שימוש באינטרנט או בטלפון הנייד על מנת להשמיץ, להטריד, להביך, להפחיד, או לתקוף. תופעת הבריונות ברשת (Cyber bullying) ובאמצעים האלקטרונים מוגדרת כהתנהגות תוקפנית ומכווננת מטרה נגד קורבן שאינו יכול להגן על עצמו. התנהגות החוזרת על עצמה לאורך זמן ומבוצעת על-ידי יחיד או קבוצת משתמשים בכלים טכנולוגיים.
ד"ר הכהן מדגישה כי מדובר במדיום שההתנהלות בו איננה מוגבלת מבחינת החוק ותלויה בכללי האתיקה של הפרט.
בריונות רשת ובאמצעים אלקטרונים יכולה במקרים רבים להוות גם עבירה פלילית.
מהי פירוש המילה בריונות?
"בריונות מסורתית" מוגדרת בד"כ כסוג של התנהגות תוקפנית שמאופיינת ע"י 3 קריטריונים:
- הכוונה להזיק לאדם אחר.
- ביצוע פגיעה על אותו קורבן באופן חוזר לאורך זמן.
- חוסר איזון ביחסי הכוחות בין התוקף לקורבן. בדרך כלל לתוקף יש יתרון של כוח פיזי או פסיכולוגי על הקורבן.
איך זה בא לידי ביטוי ברשת?
באופן מעשי, תופעת הבריונות ברשת (Cyber bullying) ובאמצעים האלקטרונים יכולה לבוא לידי ביטוי ב: פרסום פוסט או שליחת הודעות שמאיימות או משפילות; הפצת שמועות מרושעות ברשת; הרחקת אנשים מפורומים חברתיים, או משחקים גם מחוץ למרחב הוירטואלי ובאמצעים הדיגיטלים; הקמת פרופיל מזויף (“פייק”) המפיץ תכנים לא נעימים ולא נחמדים ומשתמש בתמונות אמיתיות ובפרטי קשר אמיתיים של הקורבן; הטרלה או מעקב אחרי אנשים ברשת; שליחת או העברת מידע אישי של מישהו או מישהי לאנשים אחרים; העלאת תמונות או סרטוני וידיאו מעליבים או מביכים של מישהו אחר.
מה ההשפעות של הבריונות על הקורבנות? ומה הם הסימנים?
לפגיעות מקוונות השפעות שליליות על מצבם של הקורבנות וסימנים מעידים כמו: דיכאון, הערכה עצמית נמוכה, ירידה בציונים, אובדן משקל בלתי-מוסבר, בעיות שינה, הסתגרות חברתית, כאבי ראש או קיבה (אמיתיים או מדומים), חוסר רצון ללכת לבית-הספר או להשתתף באירועים חברתיים, הימנעות מלשוחח על השימוש במחשב ואף הפסקת-פתע משימוש במחשב, הפגנת לחץ או גילויי דאגה בזמן קבלת דואר אלקטרוני, וההקצנה עלולה להגיע עד מחשבות אובדניות
מה המלצות שלך להורים ואנשי חינוך?
הורים יקרים ואנשי חינוך עליכם לזכור, כי אתם הגורמים המשמעותיים בשרשרת החינוך. למערכת המשפחתית ולמוסד החינוכי תפקיד מכריע בציוד הילד בכלים מתאימים לחיים מבחינת נורמות התנהגות וערכים חברתיים. עלינו להיות ערניים להתנהגות הילדים והתלמידים. רגישים למצב רוחם, להתנהגויות מוזרות שהם מגלים, כמו הסתגרות, התפרצויות זעם על רקע מינורי או אפילו ללא סיבה.תפקיד ההורה המורים, המחנכים והמבוגרים האחראים בסביבתו של הילד גם לפקח על הקורה לילד/ תלמיד. על מנת לפקח על הילד/ התלמיד אין הכרח להכיר ולהתמצא בכלים הטכנולוגים וגם לא הכרח להיות החברים של הילדים / התלמידים בפייסבוק, באינסטגרם או בטיקטוק.
להורים אני אומרת "הילדים הצעירים, אולי יסכימו לחברות שלכם ברשתות החברתיות אך המתבגרים יותר לא יאהבו ולא ישתפו אתכם פעולה בעניין זה. כבדו את רצונם לפרטיות ואל תשדרו להם גישה של ביקורת אלא של דאגה הורית, אהבה, אחריות ואכפתיות. חשוב לפתח יחס חברי עם הילדים במיוחד בגיל ההתבגרות, כאשר לקבוצת הגיל יש השפעה גדולה על בניית העצמי של המתבגר. חשוב לתת לילד את התחושה שיש מבוגר שאפשר להישען עליו ושיוכל לעזור לו. אם באופן אישי או בפנייה לגורמים אחרים."
אדגיש כי תיווך אקטיבי (mediation active) שלכם ההורים והמורים יסייע לילד/ לתלמיד ללמוד את כללי ההתנהגות המקובלים ולהסביר להם מהי התנהגות ראויה ומהי התנהגות בלתי ראויה, כיצד להתגונן, מה לעשות?. חשוב להסביר לילדים/ לתמידים במפורש שאם חלילה הם מזהים ניצנים של ניסיונות מצד בני גילם או מבוגרים אחרים להשפיל ולבזות אותם או להציק בכל דרך שהיא יש מיד לפעול בפנייה אליהם או למבוגר אחראי, כמו; אבא או אימא של חבר, מורה, יועצת או אפילו למוקד לסיוע, באם הם חשים באי נוחות לספר על כך להורים.
האם תמיד נדרשת התערבות?
אי טיפול או מחשבה שאולי “יעבור” להם (למציקים) או ניסיון להתמודד לבד יכולים להוביל לתוצאה הרסנית. אני מציעה להדגיש בפני הילדים/ התלמידים, כי שתיקה היא כהסכמה להמשך ביזיונות והתנכלויות. הדגישו את הצורך בשיתוף ובדרישה לקבלת עזרה. אמרו להם לדרוש עזרה ולא לבקש, ומתוך עמדה של כוח.
למציקים, הסבירו, כי “צחוקים”, ו”דחקות” לא על חשבון נשמות של חברים שלכם. עוררו אצלם חשיבה, וגם רגש. אמרו להם, כי פגיעה בחבר היא כפגיעה בהם עצמם הזהירו אותם שלא לכתוב או לפרסם מתוך אימפולס. למדו אותם כי למילה הכתובה, לתמונה או לסרטון, יש כוח ועוצמה גדולה ברשת האינטרנט ובאמצעים הדיגיטליים. דברים שנכתבו ברשת, יישארו שם לעד, והם ילוו את הקורבן והפוגע גם בעתיד כשיתגייס לצבא, ירצה להתקבל למוסד לימודים, ירצה להכיר בן זוג/ בת זוג, ירצה להשיג מקום עבודה ועוד ועוד. הסבירו להם את ההשלכות, תנו להם דוגמאות. הובילו אותם להיות מודעים להתנהגות שלהם. מהי התנהגות רצויה ומה לא. מה החלופות שלא יגרמו נזק. עודדו אותם לאמץ ראיה רחבה יותר ורגישה יותר והבנה.
בטוחני, כי ידע וערנות חברתית הן של ההורים והן של מערכת החינוך, ואפילו החברים, ובנוסף אמצעי אכיפה, ירתיעו את תופעת ההצקות והביזיונות ברשת, ושלא נדע יותר מחרמות, התאבדויות או ניסיונות להתאבדות.
