רק עניי עירך? ומה עם עניי השכנים...
בן, בעל צרכים מיוחדים מרחובות השכנה, שנותר ללא מסגרת ראויה שנמצאת דוקא בראשון, נענה ב: ”המקומות אצלינו שמורים רק עבור תושבי העיר”
בשבוע שעבר השתתפתי בערב התרמה של עמותת אנוש בה הופיעה הזמרת ריטה. רגע לפני עלייתה של ריטה לבמה, צופית גרנט – נשיאת אנוש, אשר הנחתה את הערב, חיממה את הלב במילים מרגשות: "חברה בריאה תעזור לנו, לי ולאנשים כאן באולם להרגיש טוב יותר, להיות שמחים יותר. כל מי שכאן חובתו להיות שגריר, לזהות אדם עם צרכים מיוחדים אשר מתמודד עם בעיה, לדבר עמו ולנסות לסייע".
מילים אלה נגעו לי בנפש. במיוחד לאור העובדה שגם משפחתי מתמודדת עם חוסה הסובלת מפיגור שכלי, דודתי פאני המקסימה. יוצא שכל סיפור הנוגע באוכלוסייה מוחלשת זו, מצליח לגעת בעמקי נפשי. כך גם הרגשתי כשנתקלתי בכתבתה של אורלי וילנאי במוסף הארץ:
בן, סיעודי ואף לוקה בפיגור קל, סובל מ־ALS, מחלת ניוון שרירים פרוגרסיבית. מעל שנה הוריו הופכים כל אבן בניסיון למצוא מוסד מתאים, ללא הצלחה, והוא נותר ללא מסגרת, וכך יוצא שהוא נשאר כל היום בבית ללא מעש.
בצעירותו למד בן בבית הספר הרצפלד בחולון השייך למשרד החינוך. כעת, בגיל 21, יש צורך למצוא לו מוסד שמכונה "מסגרת יום שיקומית". ברחובות, שם מתגוררת המשפחה, אין מוסד מתאים מבחינת התשתית הפרא־רפואית לצרכיו של בן.
בראשון לציון הסמוכה קיים מוסד בשם "בית מיטל", המתאים לבן, ויש בו מקומות פנויים. אלא שלדברי הוריו של בן, עיריית ראשון הגיבו בשלילה לבקשת מחלקת הרווחה של רחובות להעבירו אליהם, בטענה שהמקומות שמורים לבני העיר בלבד, ולא ניתן לקבל בני עיר אחרת. וזאת, למרות שמימון הטיפול אמור להיות משולם במלואו על ידי משרד הרווחה של רחובות. כלומר, עיריית רחובות תשלם לעיריית ראשון לציון את מימון הטיפול.
מערכת הארץ ניסתה באמצעות רוני ליבנה, מנהלת "קו הידידות", לסייע לבן. ליבנה פנתה ישירות לראש עיריית ראשון לציון, דב צור, כדי לקבל הסבר. בשיחה עמה נטען בתחילה שאינו מכיר את הנושא, ולאחר מכן, בבירור עם הדוברות, מסר "מצטערים, אבל אין מקום בבית מיטל".
ליבנה לא ויתרה והמשיכה לנסות "לפי הנתונים שבידינו, יש בבית מיטל בראשון לציון מקומות פנויים רבים יותר ממספר הצעירים שיושבים ברחובות בבית ללא מסגרת טיפולית" התעקשה ליבנה. "תחליטו, אתם לא מקבלים אותם כי אין מקום, או כי הם לא תושבי ראשון?" וצור הגיב: "קודם כל נותנים עדיפות לתושבי ראשון, אני אבדוק, אבל לדעתי אין מקומות פנויים". עד לפרסום הכתבה לא נתקבל עדכון רלוונטי בנושא.
גם למפקחת הארצית במשרד הרווחה, סילבי אוחיון, לא היה פתרון. כשנשאלה מדוע משרד הרווחה לא מתערב בנושא, ענתה "משרד הרווחה הוא לא מי שמפתח את השירותים, אלא הרשות המקומית, והוא האחראי".
אז נכון להיום, בזמן שהרשויות המקומיות לא מצליחות להגיע לפתרון, ובזמן שאין אף גורם שיסייע או יפקח, כמשרד הרווחה, יושבים בבית צעירים עם צרכים מיוחדים, חסרי מעש, ובני משפחה, בעיקר הורים הקורסים תחת נטל הטיפול האינטנסיבי בהם.
מקווה שעיריית ראשל"צ, ובראשה דב צור, ראש העיר, ימצאו פתרון ויעזרו לאוכלוסייה המוחלשת באשר היא, גם אם מדובר בתושבי ערים סמוכות.
ואתם? תושבי ראשון, אם מקרה זה נגע בכם, אשמח אם תגיבו בנושא. אנו מערכת עיתונט, נעביר כל תגובה לדוברות העירייה, ואולי נוכל יחד לסייע לאותם בחורים הזקוקים לשירות העירייה בעירכם, למצוא בית חם.
לכתבה המלאה כפי שפורסמה במוסף הארץ: http://www.haaretz.co.il/news/orly/.premium-1.3137336
