קרינה? לא בבית ספרנו!
תוצאות מחקר ענק שפורסם בהרחבה בעולם ובו נמצא קשר בין קרינה סלולרית וגידולים בחולדות, לא הפתיעו פעילים עולמים בתחום. גם בראשל”צ קיימות קבוצות הנלחמות בכדי לצמצם את רמות הקרינה הבלתי מייננת.
לפני 3 שבועות בישרו כותרות ראשיות בעיתונים ברחבי העולם וגם בארץ על מחקר שמצא קשר בין קרינה סלולארית לבין סרטן. מדובר במחקר ענק שנערך ע"י התוכנית הלאומית האמריקאית לטוקסיקולוגיה והושקעו בו לא פחות מ 25 מיליון דולר.
המחקר נערך על 2500 חולדות ובדק קרינת גלי רדיו כמו זאת הנפלטת מטלפונים סלולאריים, על המכרסמים הנ"ל והעלה קשר, אם כי חלש בין קרינה זו והתפתחות גידולים מוחיים וגידולים של מערכת העצבים ההיקפית בלב. לגורמים רבים הפעילים בתחום יש גם בעקבות מחקר זה דעה נחרצת בעניין.
רון מלניק, מנהל התוכנית הלאומית לטוקסיקולוגיה בארה"ב בעבר אמר בתגובה למחקר לעיתון הנחשב "וול סטריט ג’ורנל" – שבעקבות ממצאי המחקר יבוא סוף להצהרות אנשים שאין כלל סיכון בשימוש בטלפונים סלולאריים. ובכל זאת, יש לומר כי למרות המחקר הגדול שצוין בפתיח יש לזכור כי הוא בוצע על חולדות והדרך מכאן ועד להבנת ההשפעה של קרינה סלולרית על בני אדם, עדיין ארוכה. גם העדויות ושאר המחקרים שנעשים בשנים האחרונות עדיין לא הביאו את ההוכחה החותכת על הסיכון ברמות הקרינה הנוכחית עליו מדברים פעילי תחום מניעת הקרינה.
ובכל זאת, המידע הנאסף ממחקרים והמלצות מביא לשינויי תקנים: למשל בשנת 2011 אישרה מועצת אירופה את החלטת הועדה האירופאית לבטיחות לקרינה בלתי מיננת וקבעה כי קרינה מעל 0.1 מיקרוואט לסמ"ר אינה מומלצת לבריאות. בעקבות ההחלטה הורידו מדינות אירופאיות רבות את התקן שלהן לקרינה בלתי מייננת. ומה המצב בישראל? התקן הוא 40-100 מיקרוואט לסמ"ר גבוה פי 100 ממה שנחשב באירופה כאינו מומלץ לבריאות. הצעת חוק להפחתת הקרינה המותרת, מונחת על שולחן הכנסת כבר שנים ללא מענה.
תת נושא מיוחד של תחום הקרינה הסלולארית הוא תופעה מדווחת על אנשים רגישים מאופן קיצוני לקרינה (EHS ראשי תיבות אי סבילות לקרינה), סלולארית ומדווחים על סימפטומים שונים החל מכאבי ראש עזים וכאבים באוזן לאחר שימוש בטלפונים סלולאריים ועד לסחרחורת ותחושות של נימול. ע"פ האיחוד האירופאי משנת 2014, בין 3-5 אחוזים מהאוכלוסייה טוענים שהם סובלים מרגישות לקרינה סלולרית.
תופעה זו עדיין אינה זוכה להכרה מצד ארגוני הבריאות העולמים אבל ניצנים של שינוי מתרחשים בשנים האחרונות: מועצת אירופה החליטה בשנת 2011 להכיר ברגישות לקרינה ובצורך להגן על הרגישים לה. בסעיף 8.1.4 נכתב כי יש להתייחס ולספק את צרכיהם המיוחדים של הרגישים לקרינה - היינו אזורים נקיים מקרינה ורשתות אלחוטיות. מאז להחלטה, קבעו בתי משפט בספרד, אוסטריה גרמניה החלטות תקדימיות על הכרה בנכות כתוצאה מרגישות לקרינה.
למרות זאת, בקרב רוב המומחים בעולם וארגוני הבריאות, אין הסכמה כי קרינה סלולארית ברמות התקנים המותרים, מהווה סכנה בריאותית.אולם בנושא אחד ישנה הסכמה רחבה יותר גם בקרב הגורמים הספקנים: ילדים. בעניין זה מקובל שיש לצמצם אם אפשרי חשיפת ילדים לקרינה בלתי מייננת ולו רק בכדי לשמור על עקרון הזהירות המונעת.
בעולם ישנם ארגונים רבים הפעילים בתחום המבקשים לעורר מודעות ולשנות נהלים. בארץ פעילים בתחום, ארגונים שונים, ובראשל"צ בולט מקומה של קבוצה ציבורית: "נלחמים נגד הקרינה והתקנים הלא מחמירים"
את הקבוצה הציבורית ייסדה שירית ע. את שירית וחבריה לאירגון, תוצאות המחקר בחולדות לא מפתיעים. שירית, עצמה נאה דורשת ונאה מקיימת ומיישמת. היא מצמצמת את החשיפה לקרינה סלולארית לבאי ביתה ובמיוחד לילדיה. בביתה אין שימוש בטלפון אלחוטי כלל (גם הוא פולט קרינה בלתי מייננת) אלא רק קווי. בטלפון הסלולארי משתמשת שירית רק באוזניות וגם זאת בעזרת חוט אויר המבטיח לדעת יצרניו לבודד את האוזן והראש מהקרינה של המכשיר או בעזרת הדיבורית שברכב.
שאלה: במה אתם מתמקדת פעילותכם: שירית: צמצום הקרינה הבלתי מייננת ע"י הרחקת אנטנות ומתקני גישה מבתי מגורים ובמיוחד מבתי הספר ומוסדות חינוך.
מה בנושא WIFI ? שירית: גם לזה אנחנו מתנגדים, עריית ראשון לציון נחושה לקדם בעיר את פרויקט התקשוב בבתי הספר שיצריך נטב (ראוטר) אלחוטי בכל כיתה. טענת העירייה כי מדובר ב"רשת חכמה" עדיין חושף את הילדים לקרינה מיותרת. מדוע להשתמש בראוטר ובקרינה בלתי מייננת קבועה אם ניתן לחבר אינטרנט קווי למחשבים? אינטרנט קווי לעומת אלחוטי אינו חושף את הילדים לקרינה. בניגוד לאינטרנט אלחוטי (ווי-פיי) בבית שאליו מתחברים 2-5 מכשירים, בכיתה בשעור תקשוב מדובר על 30-40 לפטופים המתחברים בו זמנית לראוטר באופן אלחוטי ובגלל כמות המכשירים הקרינה היחסית גבוהה יותר.
שירית הוסיפה כי היא ואנשי הקבוצה נפגשו עם ראש העיר וחברי המועצה אך הנושא עדיין לא הוסדר.
את תגובת העיריה נעלה משנקבלה.
