ההסבר שהעיריה נותנת למען האמת די הגיוני, כי גם כשמודיעין אוחדה עם מכבים רעות, שמות רחובות כפולים הוסרו ומה לעשות שגם בראשון יש רחוב נוסף בשם זה.

הכל בסדר, אלא שאחרי שתקראו מה אומרים בויקיפדיה, נבין שהשכונה שהיתה פעם מושב,נקראה על שמו של הרב יהודה לייב פינסקר. כן, אותו פינסקר שעם הסרת שמו, פינסקר לא יוזכר בשכונה שקרויה על שמו. 

בסניף מר"צ ישבו וטרחו לכתוב מכתב לראש העיר ובו הלינו על כך שאיש לא נועץ עם תושבי השכונה בטרם התקבלה ההחלטה.

במכתב של הנהגת צעירי מר"צ אומנם מאזכרים כמה חשוב האיש לשכונה, אבל הם דוקא שמו דגש על נקודות אחרות: האחת, למה הרב עובדיה יוסף ולא למשל ספי ריבלין, תושב המקום.

הנקודה השניה מעוררת סימני שאלה בפני עצמה. מתברר שבשכונה יש רחוב המכונה יוסף בן עובדיה. מעתה אמור, פינסקר מותר רק אחד בכל העיר ועובדיה יוסף ויוסף בן עובדיה יכולים לדור באותה שכונה. 

פרדוקס? נכון, נשמח אם נקבל את תגובת העיריה לענין כי על פניו הנושא באמת מצריך בדיקה מחודשת אם דבריח צעירי מר"צ אכן מדויקים.

נחלת יהודה עפ"י ויקיפדיה

נחלת יהודה היה מושב שהוקם בשנת 1913 על ידי "חובבי ציון" מצפון לראשון לציון. בשנת 1988 הפך המושב, שמנה כ-2,400 תושבים, לשכונה של ראשון לציון.

בשנת 1912 החליט ועד "חובבי ציון" לייסד מושב בשם "נחלת יהודה", על שמו של ד"ר יהודה לייב פינסקר. אחד העם והאגרונום אברהם זוסמן יצאו לארץ ישראל על מנת לאתר מקום להקמת המושב והמליצו להקימו על חלקת אדמה שחברת פיק"א רכשה מערביי בית דג’אן, מצפון לראשון לציון. בארץ הוקמה ועדה, שחבריה היו ד"ר חיים חיסין ומנחם שינקין מטעם "חובבי ציון", מנשה מאירוביץ ודב חביב לובמן מטעם איכרי ראשון לציון, וברל כצנלסון ומאיר רוטברג מטעם הסתדרות פועלי יהודה, וזו עסקה בקביעת רשימת הפועלים שיתיישבו במושב. במושב. ביום הונחה ו’ בשבט ה’תרע"ג (14 בינואר 1913) הונחה אבן הפינה ליציקת ברכת המים למושב החדש.^[1] היה זה מושב העובדים השני שהוקם בארץ ישראל, לאחר עין גנים שליד פתח תקווה. שטח היישוב היה 4,500 דונם.

טרם הקמת המושב החליט ועד "חובבי ציון" שלמתיישבים יוקצו חלקות שיספיקו להקמת בית ומשק עזר קטן, כך שהמתיישבים יוכלו להמשיך לעבוד כשכירים בראשון לציון, אך לאחר הקמת ביקשו המתיישבים להגדיל את נחלותיהם, כדי שיוכלו להתפרנס מעבודה בהן בלבד.^[2]

בשנות ה-40 פעלה במושב קבוצה של בוגרי הכשרה מגרמניה שנקראה קיבוץ "אמונים", וחבריה הקימו את קיבוץ עין הנצי"ב.

בתקופת העלייה ההמונית, עם קום מדינת ישראל, הוקמה בסמוך למושב מעברה, שאכלסה כ-700 משפחות, מרביתן עולי עיראק^[3]. המעברה סופחה לנחלת יהודה, שבה היו 200 משפחות בלבד,^[4]והיישוב הוכרז כמועצה מקומית.^[5] באמצע שנות ה-50 עברו חלק מתושבי המעברה ליישובים אחרים, וחלק אחר עבר לבתי קבע ביישוב.^[6] האזור הוותיק של היישוב נקרא בשם "נחלת יהודה א’", ואזור המעברה נקרא "נחלת יהודה ב’". האזור שהפריד בין שני חלקים אלה נבנה רק לאחר סיפוח היישוב לראשון לציון, ונקרא "נחלת התיכונה".

שאלת האיחוד עם ראשון לציון עלתה כבר בשנות ה-50^[4][7] ונדונה גם בשנות ה-60^[8]. האיחוד יצא לפועל בשנת 1988, ומאז נחלת יהודה היא שכונה של ראשון לציון.

מכתבם של צעירי הנהגת מר"צ