אילו תרגילים קיימים לפיתוח וחיזוק גמישות מחשבתית
תושבת העיר פונה לשרה ברקוביץ, מאמנת קשב באמצעות תנועה, בשאלה: ”שרה שלום, האם ישנם תרגילים שמחזקים ומפתחים גמישות מחשבתית, אשמח אם תוכלי לרשום לי, תודה”. לתשובת המומחית- כנסו
שירן, שלום!
תודה על שאלתך. ראשית אסביר מה זו גמישות מחשבתית.
מתוך הויקיפדיה: "גמישות מחשבתית היא תהליך דינמי מתמשך שמתאר תבנית של אינטראקציה עם הסביבה. התהליך כולל מודעות לזמן הנתון, יכולת לשנות פרספקטיבה, איזון הצרכים או שינוי התנהגות כדי להגיע לתוצאות טובות. היא היכולת של אדם להתמודד כראוי עם שינויים סביבתיים וחוויות אישיות."
מתוך ההגדרה המילונאית, ניתן להבין שהמושג חובק בתוכו גם התנהלות/התנהגות, גם צורות חשיבה-בכפוף לניסיון החיים, האמונות וההרגלים שלנו, רגשות... והכל לטובת תקשורת בינאישית ותוך אישית למען התמודדות מיטבית עם החיים.
גמישות מחשבתית היא מיומנות חשובה החובקת בתוכה את היכולת שלנו להתבונן במצבים או רגשות, ולבחור פרשנות מקדמת.
כדי להבין טוב יותר חשוב להשוות למצב של נוקשות מחשבתית= קבעון מחשבתי. בו אנו חושבים מאמינים ואפילו מתעקשים כי יש רק מוצא/פתרון אחד.
אם נדמיין את המחשבות שלנו על ציר מספרים בין 0 ל- 100
כאשר הקו/הציר הוא הבעייה/הקונפליקט/ההחלטה שלנו.
0 ------------------------------------------------------------------------- 100
הדרך של קבעון מחשבתי תסתכל על הדברים מקצה לקצה:
הכל או לא כלום, או /או... , כן/לא , שחור/לבן
דרך החשיבה הגמישה תבחר לראות את כל גווני האפור בין
ה- 0 ל -100 ותבחר בתוצאה איפשהו על הציר, או בפתרון שיש בו גם וגם..
שיפור הגמישות המחשבתית נעשה לאורך החיים ומתוך הגדלת המודעות והידיעה שאין אמת אחת לדברים. דבר נוסף הוא ההבנה שכל אדם חווה את החיים בדרכו שלו ודרך הפילטרים והפרשנות שלו, ולרוב מה שאנחנו רואים/שומעים/חשים הוא שונה לגמרי.
כאשר אני מנסה להבין סיטואציות חברתיות ואבחר לשים סימן שאלה: מה באמת קרה?, זה יוביל אותי לקבל מספר אפשרויות. ברגע שיש מנעד של פתרונות זה אומר שקיימת גמישות מחשבתית.(גם וגם)
שירן, ביקשת דרכים לתרגול ושיפור הגמישות המחשבתית.
יש דרכים רבות, תיאורתיות ומעשיות ובאמת קצרה היריעה מלהכיל.
במרחב הטיפולי שלי אני מעודדת את המתאמנים להתמקד מחשבתית-בטוב, בתודות, בהצלחות ובחיובי. כמו כן אני מלמדת טכניקות של מציאת מגוון אפשרויות לפתרון.
ההמלצות שלי:
- להרכיב את ה"משקפיים" האופטימיות והמדייקות, ולערוך משחק מחשבתי: כאשר נתקלים בסיטואציה/דילמה/החלטה להתבונן מהצד, למצוא נקודת מבט מהחוץ פנימה, בלי מעורבות אישית, לנטרל את הרגש ולשאול שאלות רציונאליות:
מה קרה? מה היתה הכוונה? מה היתרונות ומה החסרונות?
כשהמילים המהדהדות המובילות הן: אולי? היתכן?
תוך נסיון להניח בצד את כל "סימני הקריאה!"
וכשמקבלים מספר/מגוון תשובות אפשריות, אזי אנחנו בעלי גמישות מחשבתית.
- מודל אפר"ת מומלץ לתהליך של שינוי חשיבתי ורגשי.
ראשי תיבות של: אירוע, פרשנות, רגש ותגובה.
בדרך כלל, באירוע מטלטל, המחשבה האוטומטית שלנו תשים אותנו במרכז ואת השאר - נגדנו, ואז הפרשנות בדרך כלל תוביל לרגשות עזים של כעס או תסכול ובהכרח גם תגובתנו תהיה תקיפה או לא מידתית.
אך אם בשלב הפרשנות ננסה לחשוב: למה? מה היתה הכוונה?
נמצא מספר אפשרויות/פתרונות אשר יובילו אותנו לרגשות רכים יותר כגון: סלחנות, הכלה, אמפטיה ואז גם התגובות שלנו יהיו בהתאם.
מוזמנים לפנות לקבלת מידע נוסף- שרה ברקוביץ
יש לכם עוד שאלות לשרה ברקוביץ - פורום המומחים של mcity, מאמנת לקשב באמצעות תנועה? כנסו!
שרה ברקוביץ 050-6278781 הפייסבוק שלי
