מהו החזון שלנו? שבת תקומה – פרשות תזריע ומצורע
הבה ננסה לבחון את החזון, את הנבואה הניסית, שבזכותה זכו טקסטים אלה להיקרא ביום העצמאות. בפרק י”א מוזכרים כמה אלמנטים חשובים
מאת הרבה נועה מזור
הרבה נבואות נחמה וחזונות לעתיד לבוא מופיעים בספרי הנביאים. כל כך הרבה, שהן הפכו לשם קוד לדרך בה אנו רוצות לחיות ולעולם שאליו אנו שואפים. הביטוי שהוטבע גם במגילת העצמאות – "...לאור חזונם של נביאי ישראל" מסמל את המצפן, את המטרה, את הדרך הנכונה והראויה – בין אם אנחנו כבר קרובים להגשמתה ובין אם רחוקות ממנה עד מאוד.
קריאה בתורה היא חלק מהותי ממסורת התפילה היהודית, ואליה מצטרפת ההפטרה – קטע מהנביאים שיש קשר כלשהו בינו לבין הקטע מהתורה, או קשר ליום שבו נקראת ההפטרה. כך, ברוב החגים אנו קוראים על אירוע הקשור לחג המופיע בספרי הנביאים. ביום העצמאות נדרשו קהילות ישראל, שבחרו לראות ביום זה את "ראשית צמיחת גאולתנו" או "אתחלתא דגאולה" ולציינו כיום חג לפי מסורות ישראל, לבחור את ההפטרה הראויה להיקרא בו.
השאלה מה לקרוא טומנת בחובה יותר מאשר בחירת אוסף הפסוקים ה"נכון", אלא תפיסה אידיאולוגית-רוחנית-תיאולוגית, של מה ראוי לו שיקרא. האם אנו מזכירים לעצמנו את זכותנו על הארץ? אולי את הדרך הנכונה בה ראוי שנחיה?
רוצים להמשיך ולקרוא? לחצו כאן
