בואי כלה // קבלה
המסורת הקבלית עיצבה את ליל שבועות כמועד הכנה לזיווג הקדוש העומד להתרחש, בחג המתאר ליל כלולות מעולם אחר,כזה הבא לחבר בין שמים לארץ ובין הבורא לעמו.
בספר ’מגיד מישרים’ שהודפס על סמך יומן אישי שהותיר אחריו המקובל רבי יוסף קארו,מחשובי המקובלים שבכל הדורות ומחבר "שולחן ערוך",מתועדות הופעות של מלאך אלוקים שדבריו בקעו מתוך גרונו של קארו. לעיתים הקול המדבר היה בלשון זכר שזכה לכינוי "המגיד" ולעיתים בלשון נקבה שכונתה "השכינה" הבלתי מושגת.
כפל הזהויות מורה על עולמו הרוחני המרתק של ר’ יוסף קארו ושלמות הניגודים, זכר ונקבה, מבטאים מעין יחוד אידיאלי,מופלא והרמוני כמובא בעולמה של קבלה. ייחסו של יוסף קארו לתורה היה כיחס אוהב לאהובת ליבו. אידיאליזציה זו מבטאת מן הפן העמוק הוויה אנדרוגינית "דמות נשית מעורה בזו הגברית" ומלמדת על השכינה, אהובתו של ר’ יוסף קארו, שנשארת בלתי מושגת ועל כמיהתו וכיסופיו לאיחוד שלם ומלא עימה.
מכל מקום, קארו אינו היחיד שהביע את כמיהתו לתורה ככמיהת גבר לאישה. בספר הזוהר הסיפור הקבלי של חג שבועות מופיע במילים: " רבי שמעון בר יוחאי היה יושב ועוסק בתורה בלילה ההוא שבו הכלה (עם ישראל) , מתחברת ומתקדשת לבעלה (הבורא)".
נפלא לגלות את גישת התורה המזהה את מושג "השכינה" כהאנשה נקבית המגלמת את מושג האהבה המוחלטת שבהתגלות הבורא. על כך יעידו מדרשי חז"ל המזכירים כי הביטויים "שכינת האל" ,"כנפי השכינה" ו"זיו השכינה" נקשרים בהיבט הנקבי שבבריאה.
חכמת הקבלה מלמדת כי בשבועות השכינה במלוא הדרה מתגלה לעם ישראל במעמד הר סיני , מוקפת שיירת מלאכים יחד עם ישויות שמימיות שיש להן התלבשות גשמית כמו לתורה ולכנסת ישראל המבטאים את כריתת הברית הקדומה שנעשתה בזמן מתן תורה בין הבורא לעמו ישראל, בין הקב"ה לשכינה.
כריתת ברית "הנישואים" בין הבורא וישראל נעוצה בהבטחת הבורא לשומרי בריתו, הנאמנים לדרך האמת והצדק, המחייבים עצמם להשבתה אנושית במעגלים שבעיות. המכונים " מועדי ה’ מקראי קודש". כלומר, שהם מחזורי צדק חברתי אותם מונים במחזורי שביעיות כמובא בשבועה ובברית. הם נגזרים משחרור אחיזה מחזורי על ריבונות, שמיטת יבול ועוד.
מחזורים אלה נספרים כולם במניין שבע, ושבועות מבטא את שמירת דברי האלוקים כדי שתתברך צמיחת שבעת היבולים, בשבעת החודשים הראשונים של השנה וליהנות מפירות משבעת המינים הצומחים בארץ ישראל בין ניסן לתשרי. כמובא בדברי הבורא המסיימים את פרשת הר סיני ופותחים את פרשת בחוקותיי. ייחודה של הברית הנ"ל ,כברית אוהבים, מובאת אף בתלמוד הבבלי, שבו קיימים תיאורים מיסטיים המלמדים על זיווגו של המלך,הבורא,עם שכינתו.
הרעיון מובא במסכת יומא, שם מסופר כי בשבועות היו מראים לעולי הרגל את הכרובים המעורים זה בזה: "בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים להן ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה". רעיון זיווגו של המלך,נותן התורה,עם הכלה,כנסת ישראל, מקבל משנה תוקף מוחשי בדימוי ייחוד וזיווג אלה באלה הממשיכים ויוצרים את החיבור הקדוש והנצחי. בחכמת הקבלה נשנו פרקים שלמים העוסקים בדימוי הנ"ל והמקובלים ראו בנשמות ישראל פועל יוצא של זיווג מיסטי-סימבולי זה .
בחכמת הקבלה נשנו פרקים שלמים העוסקים בדימוי הנ"ל והמקובלים ראו בנשמות ישראל פועל יוצא של זיווג מיסטי-סימבולי זה. לפיכך, הואיל ושבועות מייצג את "שער הזיווגים" ,הקבלה גורסת כי בחג השבועות ובחודש ניסן קיים זמן מיוחד ונדיר שבו יכולים כל מעוכבי הזיווג והנישואין למצוא את זיווגם הראוי משורש נשמתם במהרה.
לכן אמליץ בחום לכל מי שמבקש להקים בית מתוך אהבת אמת ,פנו עוד החודש הזה לייעוץ ולהכוונה מחכמת הקבלה וישועתכם תגיע במהרה, כפי שהמקובלים מבטיחים. חג שמח לכולם.
בברכה
יצחק אהרון,איש קבלה ראש מרכז "חכמה".
.jpg)
