טיול בתוך עולמות קסומים/ דליה אלעזר
מהו צופן נשמה שאת נסמכת עליו בעבודתך, היא שאלה אותי, צופן נשמה הוא מבנה פנימי אנרגטי של האור שכל אחד מנוהל על ידו, עניתי לה.
כל אדם הוא עולם קסום מלא וייחודי. מהו צופן נשמה שאת נסמכת עליו בעבודתך , היא שאלה אותי, צופן נשמה הוא מבנה פנימי/אנרגטי של האור שכל אחד מנוהל על ידו, עניתי לה.
צופן נשמה הוא מפת מהות המשקפת דרכה התנהלות פנימית של כל אדם ומבליטה את הייחודיות שבו. לכל אחד מבנה משלו, כל אחד הוא עולם קסום עם גוון אור מיוחד המתקבל מהרבה מייתרי אור (תדרים), אם נדע להתבונן לתוכו, הרי שנבין את מהותו ומניעיו ונוקסם.
כל אחד מאיתנו בטח חווה אדם שלכאורה איננו יפה בחיצוניותו, אך כשהתחיל לדבר עימו פתאום האירה מתוכו "קרן אור" והוא נהפך ליפה בעייני המתבונן.
בעולם הפנימי שלנו המורכב מגוף + נשמה (האור המדריך את הגוף לחוויותיו), מסתתרים כל הסודות הכמוסים ומתגלים לנו דרך חוויות מגוונות מאוד הפוגשות בנו ביום יום.
החוויות הללו יכולות להצטייר בעייננו כחוויות "רעות או טובות" אבל למעשה אין דבר כזה "רע או טוב", הן נושאות בתוכן את סימן הדרך המוביל אותנו להתמקד בעיקר. זו דרך מופלאה להביא אותנו להבנה עמוקה היכן עולמנו עוד חשוך ומוצל והיכן תודה לאל הוא מואר.
רוב בני האדם חווים את החיים כסבל מתמשך כשבתוכו של הסבל הזה יש "ניצוצות אור" שיכולים להביא אותו לרגעי שמחה ואהבה.
אם נשאל אדם באשר הוא איזה זיכרונות טובים יש לו מעברו, כולנו נבחין שברגעים אלו הוא חווה אהבה, חיבוק או מגע. כשאני מדברת על 3 המוטיבים הללו (אהבה, חיבוק ומגע) אני מתייחסת אל כל אחד מהם כמהות שלמה:
אהבה = יכולת קבלה מתוך אמונה שלמה
חיבוק = יכולת לאמץ ולקרב
מגע = יכולת לחוש ולהרגיש את הפנים מתוך קרבה.
כשאנו מודעים למבנה הפנימי הייחודי שלנו (צופן הנשמה), אנו מודעים בעצם לכוחות הפועלים מתוכנו בכל רגע נתון, וכוחות אלה רוצים להביא אותנו לדיוק ההתבטאות שלנו כדי שיכנס האור אל חיינו ונגדיל את אור נשמתנו(אהבה חיבוק ומגע).
רק מה?
תמיד נלך על הדרך "הקשה" כי דרכה נגלה את ההשתוקקות להליכה בנתיב קל ומענג יותר....
רבי נחמן מברסלב כתב:
"מה היה קורה בעולם ללא החושך? האם היינו יכולים להבין מהו אור?" וממשיך:
"אין ייאוש בעולם כלל, לעולם ישנה בך נקודה המאפשרת התחלה חדשה."
מתוך כך אפשר להבין שכל אירוע ,קשה שלא יהיה, מדריך אותנו לפעול מתוך פתיחות, רגישות, אמונה, חיבוק ומגע, כי משם מגיעה הקלה, שאחרת לא נוכל לעבור "לשלב" הבא וניתקע.
אתן דוגמאות:
אישה החווה בדידות גדולה בחייה, היא נפגעה ממשהו (מחלה, תאונה, ריחוק ממקום שרוצה, אהבה נכזבת או איבוד נפש יקרה), החוויה הקשה רוצה לפתח בה אוצר גלום מתוך הפוטנציאל הפנימי הנמצא בתוכה ומשתוקק לצאת לאור.
אני יכולה לתת לכם דוגמא אישית מתוך התאונה הנוראית שעברתי שהפילה אותי אל הקרשים מכל הבחינות: אי יכולת לתפקד עצמאית באופן מוחלט, מופרדת מכל נפש אהובה, תלויה בסביבתה בצורה נואשת, ניתוק מחלט מכל מה שידעתי , חושך אמיתי(איבוד זיכרון) וחווית חרדות נואשת.
אחרי תהליך מלא של שיקום (מתוך התורה אותה למדתי שנה לפני התאונה, באופן אקראי ממש, בעצם הבראתי לחלוטין, שיקמתי משפחה לתפארת בעצם תובנות עמוקות מאוד שהביאו אותי להתמודדויות מאוד מסובכות ולא פשוטות, והיום אני עוסקת וחיה בחיים מלאים ומעוררי תשוקה ואהבה יומיומית מתוך המשפחה הגרעינית שלי).
מה אני רוצה להדגיש ביותר מתוך כל המאמר בעצם?
שחיי בדידות, גירושים, היפרדויות , תאונות, מחלות וכל חוויה קשה אחרת, יש בהם מטרה אחת: להביא אותנו לפעול מתוך דיוק ל"תוכנה" הייחודית המושתלת בתוך כל אחד מאיתנו, והיא יכולה לצאת ולהתגלות רק בדרך אחת ופשוטה: דרך הקשיים שלנו, כשהקושי מטרתו לפתוח בנו פתיחות להתבוננות חדשה על המקום בתוכו אנו חיים, ומתוך כך לפתח ניצנים שיביאו לפתיחות ל: אהבה, חיבוק ומגע גם לעצמנו (הבנת המבנה הפנימי המיוחד שלנו וקבלתו) וגם לסביבה מתוך הבנת המבנה המיוחד של כל מרכיביה רגישות אליה ויכולת קבלה ללא שיפוט וצרות עין.
אפשר להרחיב ולומר שהעולמות הקסומים סביבנו נבראו על מנת לשקף לנו בבהירות באיזה מצב תודעתי,רגשי, מנטאלי ופיסי אנו נמצאים. ה"חוץ" הינו מראה קריסטלית ל"פנים". (מתוך דבריה של מיכל נרי חברה אהובה שלי).
מהותו של האור היא "היכולת לראות את הכל", ומתוך מהות הדרך כולה לכוון עצמנו לנתיב הייחודי בו האור שלנו יאיר מתוך עצמו בבהירות הגדלה ברצף אינסופי, כמו ירח המתחיל מקרן אור דקה ההולכת וגדלה ומתמלאת לאיטה על פני כל החודש עד כלות.....או לחילופין כמו מפת דרכים, להבין את הפוגש אותנו מתוך מהות הנשמה שלנו (הנשמה הינה אור אלוקי היודע על האור הכללי השלם ורוצה ומשתוקק להתחבר אליו ללא הפרדה, הוא נמצא בעולמנו הגשמי בהמון גופים אחרים), וכל גוף הפוגש בנו הוא בעצם חלק ממהותנו אנו אך מתקבל בעיני רוחנו באפיון שונה ומאפשר לנו להיתקן דרכו ולהוסיף עוד אור.
איך שלא נסתכל על החיים, הם תמיד מכוונים אותנו אל הכלל החשוב בתורה: "ואהבת לרעך כמוך".
מאחלת לכל אחד מאיתנו שנבין שכל המתרחש בחיינו הוא מדויק מאוד למקום ההתפתחותי שאנו נמצאים בו, כל שעלינו לעשות: למצוא דרך טובה ונעימה להבין את הפוטנציאל הרוצה לצאת מתוכנו לאור ולחבקו ולא לשכוח להודות על הכול.
האדם שאותו אנו שופטים ומתכווצים ממנו/מולו, בעצם משקף לנו תמיד איזשהו חלק בתוכנו הרוצה להיתקן.
שבוע מבורך ומלא באהבה חיבוק ומגע, באהבה רבה שלכם דליה (050-7577096)
(מטפלת בשיטת תדרי "אהבה רבה" ושפת בריאה).
