עט לשירה: שירים בנושא ”בדידות”

 

דבר העורכת – יעל רן

במהלך חודש פברואר נשלחו אלי יותר ממאה שירים כתגובה לקול הקורא שפרסמתי בנושא "בדידות". זוהי ההיענות הגבוהה ביותר שהייתה עד כה ל"עט לשירה". מצד אחד, התעצבתי מכך שיוצרים רבים נושאים על נפשם נושא זה, אך מנגד שמחתי לדעת שהדבר היווה מקור לפורקן ושיתוף. הבחירה הייתה קשה ביותר. נשלחו יצירות מכמירות לב, הנוגעות ברבדיו השונים של ה"לבד".  בחירתי נעשתה בקפידה ולאחר שיקולים רבים. היצירה מהווה מקום להתחברות פנימית וכן גם צוהר לחברות החשובה ביותר - בינינו לבין עצמנו. חשיבותה רבה, שכן היא מאפשרת לקהל קוראינו להזדהות עימנו ואולי להקל בכך על תחושת הבדידות. בזכות פרסום היצירות נחשפות גם תכונות אנושיות, המאפשרות יצירת אמפתיה ותחושת הקלה. מי ייתן ותמיד נשכיל ליצור מרגשותינו אמנות, שבאמצעותה ייווצר קשר של אמת בינינו לבין קוראינו.

1. יעל בלקינד ערן - אמא לשתים, גרה בחיפה, מנהלת בארגון עסקי חברתי העוסק בשילוב אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה.

עלבון

לִקְרַאת עֶרֶב אֲנַחְנוּ נֶאֱסָפִים

אֶת נַהֲמוֹת הַיּוֹם יַחֲלִיפוּ בְּכִיּוֹת אֲחֵרוֹת.

מִתְכַּנְּסִים במְּקָרֵר תָּרִים אַחַר הַנּוּרָה הַקְּבוּעָה בְּמוֹחוֹ

הַמְּטַרְטֵר

גַם כְּשֶׁמּוֹצְאִים

עֲדַיִן אֵין אָנוּ נִרְגָּעִים

כַּמָּה

רְעֵבִים אֲנַחְנוּ כַּמָּה תָּמִיד רְעֵבִים.

פַּעַם כְּשֶׁהָיִינוּ תִּינוֹקוֹת אִמָּא נָתְנָה לָנוּ חָלָב

כָּל שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת

אֲנַחְנוּ נִזְכָּרִים בְּעֶלְבּוֹן הִתְנַתְּקוּת

הַפִּטְמָה,

יְתוֹמֵי-חָלָב אֲנַחְנוּ, שׁוּב וָשׁוּב

כְּמֵהִים לַמָּתוֹק-הַמָּתוֹק הַזֶּה

מִשֶּׁלֹּא נִמְצְאָה הָאֲבֵדָה אֲנַחְנוּ סָבִים

מִסְפַּר פְּעָמִים מִסָּבִיב לַגֻּמְחָה

זְנָבֵנוּ שָׁמוּט

עַד שֶׁמּוֹצְאִים אֶת הַתְּנוּחָה הַנְּכוֹנָה

כְּמוֹ חַיּוֹת הַמַּחְמָד שֶׁרָצִינוּ לִהְיוֹת

מְלֻטָּפִים.

2. מולי פלג - דוקטור למדע המדינה ויחסים בינלאומיים, מתמחה בניהול סכסוכים ודיאלוג, ועומד בראש בית הספר הבינלאומי במכללת אורנים. פעיל לצדק חברתי ושוויון ופרסם שישה ספרי מחקר, שלושה ספרי שירה (הרביעי בדרך) ונובלה. 

הבדידות שאחר כך

הַחֲתִירָה הָעִקֶּשֶׁת לָעוֹלָם הַבָּא,

לַיַּבֶּשֶׁת הַבָּאָה, לַכִּבּוּשׁ הַבָּא.

וְהַבְּדִידוּת שֶׁאַחַר כָּךְ.

 

מָה יֵשׁ לָנוּ שָׁם בְּרִיק הַיָּרֵחַ,

בְּשִׁמְמַת פִּסְגַּת הַאֵוֵרֵסְט,

בְּזַעֲקַת הַגְּמִירָה?

 

כְּמִיהַת הַגּוּף וְתִמָּהוֹן הַנֶּפֶשׁ,

שֶׁמּוֹלִיכִים אוֹתָנוּ שָׁנִים

בְּמֵימֵי כָּל הַנְּהָרוֹת,

בְּמִשְׁעוֹלֵי כָּל הֶהָרִים,

בְּסִבְכֵי כָּל הַיְּעָרוֹת.

 

הֵם גַּם אֵלֶּה שֶׁמַּדִּירִים אוֹתָנוּ

מֵהַנְּתִיבִים הַחֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת:

אֶל נִבְכֵי הַלֵּב.

 

לְשָׁם מַסָּעֵנוּ

מַאֲרִיךְ וּמְהַדְהֵד

עוֹד טֶרֶם צֵאתֵנוּ לַדֶּרֶךְ.

 

3. תמרה חלוצי - ילידת 1990, דוקטורנטית לבלשנות שפות סימנים באוניברסיטת חיפה, כותבת שירה וסיפורים קצרים.

בּוֹדְדָה לְהִתְפַּקֵּעַ,

סוֹרֶרֶת אֲנִי זוֹחֶלֶת

חֲזָרָה אֶל לֵב הָאֲדָמָה.

הָאֲוִיר זָז סְבִיבִי אַחֶרֶת,

הַדְּלִילוּת, כְּמוֹ מְחַכָּה רַק לִי,

פּוֹגֶשֶׁת בִּי שׁוּב חֲזִיתִית.

 

וְאַתְּ –

נוֹגַעַת-לֹא-נוֹגַעַת,

מְחַכָּה לְהֵעָנוֹת עַל יָדִי.

 

אִם הָיִיתִי יוֹדַעַת אַחֶרֶת,

הָיִיתִי נֶעֱמֶדֶת בְּמַבָּטֵךְ

עַיִן מוּל עָיִן

שְׂפָתַיִם תַּחַת שְׂפָתַיִם

 

דַּלַּת אֶמְצָעִים, אֲנִי רַק

נִצֶּבֶת

עֲטוּפָה וְנִכְלֶמֶת

אֵי שָׁם,

בִּבְדִידוּת שֶׁל לִקּוּי מְאוֹרוֹת,

חֲשׂוּכַת-שָׁמַיִם.

4. סוניה ביידר - בת 32, ירושלמית בגלות היפואית. בוגרת כיתת השירה של הליקון ועובדת על ספר שירי הראשון.

מקרקשים

מְקַרְקְשִׁים הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁרַק שִׁכְפַּלְתִּי

פּוֹתְחִים אֶת דֶּלֶת הַבַּיִת אֵלָיו עָבַרְתִּי

לְבַדִּי

וְאֵין לְמִי לָתֵת אֶת הָעֹתֶק

שְׁרִיקוֹת הָרוּחַ נִלְחָמוֹת עִם צְלִיל הַטֵּלֵוִיזְיָה שֶׁכָּבְתָה

שֶׁאֵין בָּהּ שֶׁמֶץ נֶחָמָה

הַשּׁוֹקוֹלָד הַמָּרִיר שֶׁקָּנִיתִי מַר מִדַּי, 90 אֲחוּזִים שֶׁל חֹסֶר

הַקָּפֶה שֶׁרַק רָתַח שָׁקַע בֵּינְתַיִם

הַקֹּשִׁי נָמֵס לִי בַּחֲלַל הַפֶּה

טַעַם שֶׁנִּשְׁאַר בֵּין הַשִּׁנַּיִם

שְׁרִיר הַשִּׁירָה נִמְתָּח וְנִתְפַּס

הַשִּׁירִים מְקֻלְקָלִים שׁוֹאֲלִים

וְלֹא עוֹנִים

אֲנִי גּוֹלֶלֶת אֶת רְשִׁימַת הַשֵּׁמוֹת

מְחַפֶּשֶׂת קִרְבָה בֵּין אַנְשֵׁי הַקֶּשֶׁר –

הַמַּקָּשִׁים שׁוֹתְקִים.

 

5. עינת ארז - 1972 , ילידת קריית ביאליק, מתגוררת כיום בנופית. נשואה ואם לשתי בנות בוגרות. בעיסוקי מגיעה מעולמות הכספים. בשנים האחרונות החל נובע ממני פרץ השירה.

נשכחת

לִפְעָמִים אֲנִי שְׂרוּעָהּ

עַל קַרְקַע קִיּוּמִי

כְּמוֹ מְחוֹגָה,

שֶׁסִּיְּמָה סִבּוּב שָׁלֵם,

וְעַכְשָׁו נִזְנְחַת

לְטוֹבַת מָחַק הַזְּמַן.

הַבְּדִידוּת,

מַכָּה שָׁרָשִׁים.

6. נירה שי - אם לשלושה וסבתא לארבעה. בעברה הייתה מורה לאנגלית, מידענית וספרנית. בוגרת התוכנית לכתיבה יוצרת של החוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. 

שִׁעוּר תְּנוּעָה

מְנִיחָה יַד שְׂמֹאל עַל כָּתֵף

יָמִין

עַל שְׂמֹאל

מְחַבֶּקֶת אוֹתִי חָזָק חָזָק

כְּמוֹ שֶׁפַּעַם

אָחַזְתִּי בְּךָ וְהָיִיתָ נָמֵס לְתוֹכִי

בְּאִחוּד מֻשְׁלָם

שֶׁנִּפְרָם

 

זוֹ לְצַד זֶה פָּתַחְנוּ

חָלָל מוּאָר

חֲלוֹמוֹת שֶׁנָּגֹזּוּ

מַמְשִׁיכִים אֶת טִלְטוּל הַגּוּף

מוֹשֶׁכֶת פְּנִימָה

מִתְרַפֶּקֶת עַל מָה

שֶׁנִּשְׁאַר

בְּתוֹכִי

 

7. ציפי שחרור - משוררת סופרת ומנטורית של כותבים בראשית דרכם ובמהלך כתיבתם. פרסמה 37 ספרים מתוכם 14 ספרי שירה. על ספריה זכתה בפרסים  רבים: 2 פרסי ראש הממשלה, פרס אקום, פרס חומסקי מטעם אגודת הסופרים, פרס קוגל לספרות יפה ועוד. ערכה משך כעשור את כתב העת מאזנים לספרות. שיריה תורגמו למס’ שפות.

שרונה - הסגר הפתוח

הַחֶדֶר  נִסְגַּר. נִפְתַּח הַגַּן. נִפְתַּח רָקִיעַ. נֶאֱטָמִים לְבָבוֹת-‏

מַרְחִיקִים דְּאָגָה אֵלַיִךְ. וְאָז נִפְתָּחִים לְבָבוֹת חֲבֵרַיִךְ.‏

וְאַתְּ עִמָּם בִּבְדִידוּת שֶׁל קָפֶה מַר וְדֶשֶׁא יָרֹק מָתוֹק.

שָׁרוֹנָה

כֹּה מַכְמִירַת לֵב הַשְּׁכוּנָה. אֵלֶּה הַטֶּמְפְּלֶרִים שֶׁעָשׂוּ לִי אוֹתָהּ ‏

שֶׁחָשְׁבוּ אוֹתָהּ שֶׁחָשְׁבוּ עָלַי שֶׁתִּהְיֶה לִי בְּ-2020 צוֹק הָעִתִּים.‏

פַּעַם  נִרְאוּ זֶה לָזֶה פְּנֵי אֲנָשִׁים. בְּסֶגֶר הַמַּגֵּפָה מֵטִיב הַדֶּשֶׁא ‏

מַבִּיט בִּי מִתַּחַת  לְרַגְלַי, וּמֵעַל עֵץ עַתִּיק מֵשִׂיחַ עִמִּי סְתָו מְתַעְתֵּעַ.

שָׁרוֹנָה

8. רם הרשטין - ספרו הראשון ’עונות’ (2020) ראה אור בהוצאת ’אשכולות פואטיקה’. שיריו רואים אור בבמות ספרותיות שונות.

חסד ליבך

לֹא בִּקַּשְׁתִּי

זוּלַת רֶגַע שֶׁל חֶסֶד

לְאֹרֶךְ שְׁנוֹת אָבְדָן

הַגְּנוּזוֹת בְּמַעֲלֵה גִּבְעָה,

בֵּינוֹת צַמְּרוֹת בְּדִידוּת,

שַׁבְרִירִיּוֹת בְּרֶדֶת גְּדֻלָּה,

בְּצֵל חֲרָמוֹת

וּבְקִיעֵי אֱמוּנָה.

 

בְּלֹא מַעֲנֶה

בִּשְׁעַת נְעִילָה,

לֹא בִּקַּשְׁתִּי

זוּלַת מַגָּע חָטוּף

לְחֶסֶד לִבֵּךְ.

9. נאור יצהרי - נולד בכפר יונה בשנת 1983, בעל תואר שני באומנויות ועוסק בשיווק דיגיטלי ועיצוב אירועים. חי על קו התפר שבין מזרחי לאשכנזי, יהודי וערבי, גבר וילד, ומרבה לכתוב דרך הפער הזה. ״עקוד״ הוא ספרו הראשון.

הו דון חוליו

הוֹ דּוֹן חוּלְיוֹ

מִי אָמוֹר

תֵּאָנֵק בַּחֲלוֹמוֹתֶיהָ

ז’וֹ קִיֱרוֹ מוּצ’וּ

וְתִצְטַעֵר שֶׁלֹּא יְכוֹלָה לוֹמַר יוֹתֵר

לוֹ סִיֶּנְּטֱה מִי אָמוֹר

 

זֶה בַּעֲלָהּ שֶׁהֵנִיא אוֹתָהּ בִּצְעִירוּתָהּ

מֵחוּג הַסְּפָרַדִּית בָּמַתְנַסּ

וְעַכְשָׁו דּוֹן חוּלְיוֹ שָׂרוּעַ לְצִדָּהּ

וְרַק מִיקְרוֹפוֹן לְגוּפוֹ

מִשְׁתַּלְשֵׁל אֶל אוֹרְגָּן הָאוֹרוֹת

תַּחַת הַמִּטָּה

וְעֶרְגָּתָהּ אִלֶּמֶת

 

הוֹ חוּלְיוֹ

בֱסָּהמֵי אִ מוֹרִירֶהּ

10. טל פאר - משוררת ופרוזאיקנית. בעלת מגזין אופנה ואומנות בניו יורק, שדרנית ברדיו החברתי הראשון בתוכנית "זמן נקודתיים". יושבת בוועדת המנהל ואגודת הידידים של "תיאטרון גשר". בקרוב יצא ספר שיריה "בובות שבורות" בעריכת דורי מנור.

וריאציות על עצמי

הַשּׁוּלַיִים הִצְהִיבוּ, הִתְקַמְּרוּ, הִשְׁתַּבְּלְלוּ,

הַסִּילוּאֵט הַצָּר, הַמַּבָּט הַיָּרוֹק, הַקָּר, 

הִטַּשְׁטְשׁוּ, הִתְרַכְּכוּ.

נוֹתַרְתִּי-

אַנִּי

12. מיכל ליבנה - ילידת 1972, אמא לשלושה בנים, אדריכלית עצמאית ומכשפה רציונלית. עוסקת ביצירה בתחומים שונים ומתרגלת חיים של קסם.

פרודות

"הוא ניצב מול פרודה של אותה בדידות" (המצאת הבדידות, פול אוסטר)

סַחְלַב מַשִּׁיר אֶת פְּרָחָיו

פַּעַם בְּעוֹנָה, מַשְׁאִיר אֶת חָטְרוֹ

וְעָלָיו בְּעֵירֻמָּם הַמִּתְבּוֹדֵד, אֶת

שָׁרָשָׁיו כְּמֵהֵי אֲוִיר.

 

נֶעֱלָמוֹת אָרְכָּן שֶׁל הָעוֹנוֹת, קֶצֶב

בּוֹאָהּ מֵחָדָשׁ שֶׁל הַתִּפְרַחַת מִשְׁתַּנֶּה.

כָּל שֶׁנּוֹתַר הוּא לְהִתְעַנֵּג עַל פְּרֻדּוֹת

הַזְּמַן שֶׁל אוֹתָהּ בְּדִידוּת.

12. שחף ארז - תושב מודיעין. פסיכולוג קליני. פרסם לאור שני ספרי ילדים. ספר שיריו הראשון "צלו של אחאב", יצא לאור לאחרונה בהוצאת קתרזיס. 

נחלת ילדות

לְאוֹר צֵל בְּדִידוּת,

הָאֹשֶׁר קוֹרֵא לְנַחֲלַת

יַלְדוּת. שָׁם הוּא

מִתְבַּהֵר בָּרֶקַע, חֶרֶשׁ-

חֶרֶשׁ הוֹפֵךְ לִדְמוּת.

בְּזִכְרוֹן הַגּוּף יָנוּעַ. לְאוֹר צֵל

בְּדִידוּת, הָאֹשֶׁר

מִשְׁתּוֹקֵק

לְנַחֲלַת יַלְדוּת.

13. שרה פרבר - בת 24 מירושלים. מגיעה ממשפחה חרדית ויוצאת בשאלה. אני מתמודדת עם פוסט טראומה ועובדת כיום כמדריכת שיקום למתמודדי נפש.

אֵיךְ אוּכַל לְהַסְבִּיר.

 רַק מֵאֲחוֹרֵי דֶּלֶת סְגוּרָה אֲנִי

בְּטוּחָה

שֶׁהַמִּטָּה הִיא מִטָּה

וְהַקִּירוֹת הֵם קִירוֹת.

אֵין פַּרְשָׁנוּת נוֹסֶפֶת,

אֵין תְּזוּזָה פְּנִימִית הַמִּתְרַחֶשֶׁת בַּחֶדֶר,

הֲכִי יַצִּיב לִי עִם עַצְמִי

בֵּין חֲפָצִים דּוֹמְמִים.

וַהֲכִי בּוֹדֵד.

 

14. בנימין גילאור  - נולד ב1966 בפתח תקווה. מתגורר ברעננה עם רעייתו יעל ושני ילדיו. הוציא לאור 3 ספרי שירה (הרביעי בכתובים). יוזם, עורך ומפיק בלוג בשם "בנימין קורא שירה".

השירים היפים

הַשִּׁירִים הַיָּפִים

נִכְתָּבִים לְעִתִּים,

בִּשְׁתִיקוֹת אֲרֻכּוֹת,

בִּבְדִידוּת,

כִּבְדִידוּתוֹ

שֶׁל הָרָץ לְמֶרְחַקִּים אֲרוּכִּים.

בְּדִידוּתוֹ שֶׁל הַפַּיְטָן

נִגְזֶרֶת מֵרְצוֹנוֹ,

אַךְ אֵינָהּ סִימָן לַבָּאוֹת

וְשִׁירָיו הַיָּפִים,

הֵם רֶמֶז

לְאוֹתוֹת יוֹם הַמָּחָר,

לְאוֹר נַפְתּוּלֵי הֶעָבָר.

 

15. סמדר אימור - משוררת, רקדנית, כוריאוגרפית, אמנית־קול ומורה. מפתחת שיטת ״אינטגרציית קול בתנועה״ ומייסדת מרכז “סינפסה”. ספר השירה הראשון שלה פורסם בשנת 2016 בהוצאת ״פרדס״.

עֵדוּת

מִסְתַּבֵּר שֶׁאֲנִי צְרִיכָה עֵדוּת לְחַיַּי.

שֶׁמִּישֶׁהוּ יִרְאֶה לִי אֶת הַצְּעָדִים הַמְּהַסְּסִים,

שֶׁמִּישֶׁהוּ יִרְאֶה לִי אֶת קֹצֶר הַנְּשִׁימָה, יִרְאֶה לִי אֶת הַתָּפוּס בַּכְּתֵפַיִם,

שֶׁתִּהְיֶה עֵדוּת לָאֹפֶן בּוֹ אֲנִי מְטִילָה אֶת הַסְּפָרִים בַּחֲגִיגָה צוֹהֶלֶת סָבִיב לַמִּטָּה.

שֶׁיִּהְיוּ עֵדִים לִפְעִימוֹת הַלֵּב שֶׁלִּי,

שֶׁהָעֵדִים יָעִידוּ עַל הַמֶּרְחָק הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי בֵּין עֶצֶם הַזָּנָב

לְחֻלְיַת הַצַּוָּאר הָאַחֲרוֹנָה, שְׁנוֹת אוֹר שֶׁל אֶבוֹלוּצְיָה עַל צִיר פֶּרֶא-אֵלָהּ.

קִיּוּמִי מֻתְנֶה בְּעֵדוּת יוֹם יוֹמִית שֶׁל הָאֵל

אוֹתוֹ גִּיַּסְתִּי לְלֹא מַאֲמָץ מְיֻחָד לָאֵרוּעַ הַנִּקְרָא חַיַּי,

הוּא הַצּוֹפֶה הַדּוֹמֵם,

מוּלוֹ מִתְפַּתֶּלֶת הָרוּחַ בִּשְׁאֵרִיּוֹת הִתְנַגְּדוּתָהּ לַמְּגוּרִים הָאֲרָעִיִּים עִם

גּוּף הַבָּשָׂר.

אֲנִי זְקוּקָה לְעֵדוּת רַבַּת זָוִיּוֹת הַחוֹשֶׂפֶת אֶת הַהוֹלוֹגְרָמוֹת,

דְּמֻיּוֹת רְפָאִים שֶׁל זֶהֻיּוֹת מֻמְצָאוֹת,

הַסָּחוֹת דַּעַת שֶׁל הָעַצְמִי.

אֲנִי זְקוּקָה לְעֵינַיִם הָרוֹאוֹת לִי אֶת הַלֵּב מְרֻבֵּה הַחֲדָרִים,

הַטּוֹרֵק דְּלָתוֹת מִכָּל מַשָּׁב קַל.

 

16. יבחר גנאור - מרצה למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שיריו התפרסמו בכתבי עת שונים ובשני ספרי שירה: "לפעמים די במילה" (פרדס, 2017), "מי את" (עתון 77, 2019)

 

אי-שקט

בְּאִי הַשֶּׁקֶט אֵין שַׁלְוָה

אַתְּ הוֹלֶכֶת כְּקַיִן

מֵהֶבֶל לְהֶבֶל

הַכֹּל כְּהֶבֶל פֶּה, וְאֵין יִתְרוֹן.

 

גַּם אָז כְּשֶׁהָיִית מֻקֶּפֶת אֲנָשִׁים

אִי הַשֶּׁקֶט הָיָה אִי

בּוֹדֵד

דְּמָמָה לוֹחֶצֶת

רַעַשׁ מַטְרִיד

 

אֵין סְפִינָה בָּאֹפֶק.

 

17. טליה פרידמן - מטפלת בפסיכודרמה.

אני

בַּמִּדְרוֹן הַתָּלוּל הַיּוֹרֵד מִצֶּלַע הָהָר

טְמוּנוֹת אֲבָנִים חֲלָקוֹת יְדוּעוֹת מַיִם,

אַךְ הַוָּאדִי יָבַשׁ זֶה מִכְּבָר

מִזְּמַן לֹא עָבְרוּ בּוֹ מַיִם.

 

הַסְּלָעִים הַגְּדוֹלִים שְׁקוּעִים בַּחוֹל עַד צַוָּאר,

צְמָחִים צְהֻבִּים צְהֻבִּים וּשְׁדוּפִים

וְקוֹצִים

 

וְצִפּוֹר יְחִידָה

בִּשְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם

מְנַקֶּרֶת לַשָּׁוְא.

 

18. מתי שמואלוף - סופר, עורך ומשורר עטור פרסים. הרומן שלו "הפרס" התפרסם בשנת 2021 בהוצאת פרדס.

מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ פּוֹחֲדִים מֵהַמִּלָּה אַהֲבָה? בְּטוֹן מְכַסֶּה אֶת הַמִּדְרָכָה שֶׁאוֹתָהּ אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים לִפְרֹץ כְּצִמְחֵי בַּר שְׁקוּפִים

בְּתוֹכֵנוּ הַשִּׁירִים מִתְפָּרְקִים, כְּמוֹ הָאֵיבָרִים הַמִּזְדַּקְּנִים שֶׁנּוֹפְלִים בֵּין הַצְּלָלִים

לֹא יָדַעְנוּ שֶׁיַּגִּיעוּ יָמִים שֶׁנַּסְתִּיר כִּשְׁלוֹנוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׁירִים

לֹא הֵבַנּוּ אֵיךְ הַצֵּל שֶׁלָּנוּ, הוּא לֹא הַגּוּף הָאֲמִתִּי

בְּבֵית הַקְּבָרוֹת מַסְרִיחַ כָּרֶגַע

וּמַה שֶׁהִפְסַקְתָּ לִכְתֹּב, מַמְשִׁיךְ לְהִכָּתֵב

בְּהֵעָדֶרְךָ.

 

עורכת הגיליון: יעל רן.

כתובת המייל לשליחת שירים: mcityoffice1@gmail.com

כל הזכויות שמורות למשוררים הנבחרים.