חיפוש
 
לדף הבית >>     עט לשירה - יעל רן >>

עט לשירה: במקום בו נובלים פרחים, שירים ממשיכים

 

לזכר המשוררים שהיו ואינם, שבעה שירים פרי עטם ממשיכים את דרכם, במדור ”עט לשירה” של המשוררת יעל רן

 

דבר העורכת- יעל רן

לאחר שאיבדתי שני חברים טובים לעט ולנפש, גמלה בתוכי ההחלטה לעשות מעשה ולהעלות על נס את שיריהם. מכאן נבט בתוכי קול הקורא החמישי של "עט לשירה", שנקרא- "במקום בו נובלים פרחים, שירים ממשיכים". לבטח תבינו שהפעם שלא כרגיל, השולחים היו יקריהם של הכותבים. אלו התבקשו לשלוח אחת מיצירותיו של המנוח. שבעה שירים נבחרו לראות אור בגיליון הנוכחי, ועל כך נתונה תודתי מכל הלב. בעריכת עמוד זה, חשתי שליחות גדולה מאין כמותה, כחוליה מקשרת בין קו שמים לארץ. אל לנו לשכוח שאחת מנפלאותיה של השירה היא המשכיותה, גם לאחר מות היוצר. כשם ששורשי עץ ממשיכים בחיותם גם לאחר גדיעת העץ, כך המילים הינן צוואה פיוטית מתמדת, אלמותית. 

1. שמעון עובד- (1953-2020) משורר בכל רמ"ח מילותיו. אב לחמישה ילדים, בנו השלישי - נועם ז״ל, נהרג בתאונת דרכים. סב לשתי נכדות. מהנדס בניין. במסגרת עבודתו עסק והתמחה בניהול פרויקטים, תכנן מערכות וקונסטרוקציות באזור כפר יונה והשרון והשקיע בנדל״ן.

חיובי (לינק לגרסא המולחנת)

אַל נָא עָלַי,

תִּבְכִּי.

חַיְּיכִי אִם בִּי תִּזָּכְרִי

וְיַעֲלֶה מוּלֵךְ חִיּוּךְ מָה.

תַּחְשְׁבִי אָז חִיּוּבִי:

הָיָה אִישׁ חֲוָיָתִי

הָיָה לִי וּבִי

וְהוּא כְּמַעְיָן הָרָוֶה

מַיִם חַיִּים.

עֵת עַתָּה תַּעַצְמִי

וְתֵעָצְמִי.

רַק טוֹב בָּךְ מָצָאתִי

בְּאַהֲבָתֵךְ אֵלַי.

הָיִית עִנְיָן אֲמִתִּי

עַל כֹּל שֶׁהָיָה מוּלִי:

צֵל עוֹבֵר וּמְאַיֵּם

לֹא לִהְיוֹת

אוֹ לִהְיוֹת רַק

מְעַט.

וּבַמְּעַט שֶׁהָיָה הָיִית

אַת

בֶּהָדָר יוֹפְיֵיך בַּהֲוָויָתֶך.

בְּעֶצֶם תִּבְכִּי...

אֲנִי אוֹמֵר.

מִמָּה שֶׁהִכַּרְתִּי עַל גּוּפִי

כְּשֶׁהָיָה בָּרִיא וּמֵכִיל:

זִכָּרוֹן צָלוּל הָיָה מִתַּמֵּר...

אֵדָיו הִתְעַבּוּ כְּדֵי דֶּמַע

וְרַק כָּךְ יָכֹלְתִּי

אִם בִּכְלָל

לַעֲצֹר אֶת הַדְּמָעוֹת,

- כְּאִלּוּ

לְפָחוֹת תַּחְשְׁבִי חִיּוּבִי.

בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁרָאִיתִי

בָּךְ

אֶת אוֹתָךְ,

עַל קְצֵה סְקָלַת חַיַּי

בְּטַחֲנַת חַיַּי

הָאַחֲרוֹנָה.

 

2. עפרה אהרני ניוטון ז"ל (1935-2005) - חיפאית. בוגרת בית הספר הריאלי. גננת. למדה ספרות עברית ולשון באוניברסיטת חיפה. להנאתה עסקה בציור וכתיבה. ספר שיריה "להותיר ציור או שיר...." יצא לאור במהדורה מצומצמת לאחר מותה.

אוֹר

מַגֵּפוֹת בָּאוֹת

כְּשֶׁאָדָם נִגָּף

וּמַתְרִיס,

מֵגִיף אֶת הַתְּרִיסִים

וּפוֹתֵחַ דֶּלֶת

לַדַּלּוּת

וְאָז

עוֹלֶה מוֹת בַּחַלּוֹנוֹת.

 

כְּשֶׁהַחִדָּלוֹן בַּחַלּוֹן

כְּשֶׁהַמָּאוֹר הַגָּדוֹל

סוֹגֵד לַקָּטָן

וְהַצְּבָעִים

אֵינָם נִרְאִים

עוֹד

 

אֲנִי רוֹצָה שָׁם-מַיִם

בַּשָּׁמַיִם

וְקֶשֶׁת בֶּעָנָן

בָּאוֹר

כָּךְ גַּם לִגְמֹר.

 

3. שמואל ארז (1931-2001)- נולד ב1931 בבודפשט. במהלך מלחמת העולם השנייה חווה אירועים קשים, של רעב ועבודות כפייה כילד. בגיל 16 וחצי ברח מהבית ללא רשות אביו ועלה לארץ לבדו. התגורר בחיפה, בגיל 22 התחתן והחל לעבוד בחברת החשמל. חלם להיות היסטוריון. נפטר בגיל 70, אב לשני בנים וסב ל7 נכדים. 

בסוף דרכי 

בַּדֶּרֶךְ תָּמִיד הָלַכְתִּי לְבַדִּי,

אִישׁ לֹא הָיָה אִתִּי לְצִדִּי.

מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לְצִדִּי צוֹעֵד,

לְאֹרֶךְ דַּרְכִּי הִלַּכְתִּי בּוֹדֵד.

 

בִּתְחִלָּה נֶחְפַּזְתִּי לְדַרְכִּי הָאֲרֻכָּה,

חָשַׁבְתִּי – בְּסוֹפָהּ אֶמְצָא תְּהִלָּה.

הֲמוֹנִים סְבִיבִי יָרוּצוּ נֶחְפָּזִים,

לֹא רָצִיתִי לִהְיוֹת בֵּין הַמְּאַסְּפִים.

 

מְאֻחָר הֵבַנְתִּי, אֵין טַעַם לְמַהֵר,

בַּסּוֹף כֻּלָּם מַגִּיעִים לְאוֹתָהּ הַגָּדֵר.

כַּאֲשֶׁר גּוּף וְנֶפֶשׁ מִתְעַיְּפִים יַחְדָּיו,

רַק אָז נְגַלֶּה כִּי סוֹף הַדֶּרֶךְ קָרַב.

 

מָה צַר לִי עַל הַדֶּרֶךְ הַנִּגְמֶרֶת,

עַל הַחִפָּזוֹן, הַתַּחֲרוּת הַנִּפְסֶדֶת.

כִּי אֵין לַחְזֹר לִנְקֻדַּת הַהַתְחָלָה,

כִּי אֵין לְהַתְחִיל שׁוּב בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה.

 

בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ רָאִיתִי אֶת כֻּלָּם,

אֵין זוּגוֹת, אֵין חַבְרוּתָה, רַק בּוֹדְדִים לְעַצְמָם.

גַּם אֲנִי פּוֹסֵעַ כְּמוֹ תָּמִיד, בּוֹדֵד,

לֹא עוֹצֵר בַּדֶּרֶךְ, חַיָּב לְהִתְקַדֵּם.

 

4. יעקב אשל ז"ל-  כלכלן בכיר במקצועו, אך גם איש ספר ורוח, אשר שלח ידו בעט. לרגל יובל שנות נישואין עם אשתו היקרה ז"ל, ניצולת השואה, הוא כתב לה שיר הלל ותהייה, "מנין לך הכוח".

מנין לך הכוח (לקראת יובל שנות נישואין)

מִנַּיִן לָךְ הַכּוֹחַ

לָקוּם מִן הָאֵפֶר

וְאֶל הַחַיִּים לַחֲזֹר

מִנַּיִן לָךְ הַכּוֹחַ

לָשׁוּב מִן הַתֹּפֶת

וְעַל צֶלֶם אֱלוֹקִים לִשְׁמֹר

מִנַּיִן לָךְ הַכּוֹחַ

לִשְׂרֹד לְבַד לְבַד

וְאֶת טֹהַר נִשְׁמָתֵךְ לִנְצֹר

מִנַּיִן לָךְ הַכּוֹחַ

לְהַתְחִיל שׁוּב מִבְּרֵאשִׁית

אַךְ גַּם תָּמִיד לִזְכֹּר.

מִן הַגּוֹלָה יָצָאתָ

נִשֵּׂאת עַל גַּבֵּי הַיָּם

וְאֶל הָאָרֶץ בָּאתָ

כֻּלֵּךְ שְׁלֵמָה מִשָּׁם

שָׁם נוֹתְרוּ אָב וָאֵם

אַחִים, אֲחָיוֹת, קְרוֹבִים

שָׁם נִסְפּוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם

כִּי כָּךְ נִגְזַר מִמְּרוֹמִים

אַח קָטָן אֶחָד הֵבֵאתָ אִתְּךָ

וְהוּא יָפֶה וְרַךְ בַּשָּׁנִים

יָחִיד נוֹתַר חוּץ מִמְּךָ

וְאָז נִתְקַיֵּם בָּךְ מִרְיָם

שֶׁבַע פְּעָמִים יִפֹּל צַדִּיק וְקָם

מִן הַשְּׁכוֹל וְהָאֵבֶל וְכוֹס הַדְּמָעוֹת

מָצָאתָ בְּקִרְבְּךָ אֶת הַכּוֹחוֹת

לְהָקִים אֶת הַסֻּכָּה הַנּוֹפֶלֶת

לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ פְּאֵר שֶׁל שושלת.

לָכֵן מָה הַפֶּלֶא שֶׁאֲנִי שָׁב וְשׁוֹאֵל

בְּתִמָּהוֹן הוֹלֵךְ וְגָדֵל

מִנַּיִן לָךְ הַכּוֹחַ

זֶה יוֹבֵל שֶׁל שָׁנִים

לְלַוּוֹתֵנִי, לְסַעֲדֵנִי כָּל הַיָּמִים

מִנַּיִן לָךְ הַכּוֹחַ

כָּךְ לְטַפֵּל בְּכֻלָּם

לְמִגְדּוֹל וַעַד קָטָן

מִנַּיִן לָךְ הַכּוֹחַ

לְלֹא לֵאוּת וְהַפוּגָה

לְמַלֵּא אֶת כֻּלָּנוּ בְּאַהֲבָה כֹּה רַבָּה.

 

במשוך הַיּוֹבֵל אֶשָּׂא תְּפִלָּה

שֶׁלְּעוֹלָם, לְעוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם

לֹא יִגָּמֵר כּוֹחָהּ שֶׁל מִרְיָם.

 

5. שולמית גולני ז"ל  2019 -1932 ילידת הונגריה, ניצולת שואה. עסקה בחינוך, ספרנות וארכיונאות. נישאה לדב גולני.  הייתה אם לארבעה, סבתא לנכדים ונינים. כתבה שירה וסיפורי זכרונותיה. 

          

הִיא בָּאָה בִּי

טִפִּין טִפִּין

 

עִקְבוֹתֶיהָ נִטְבָּעִים בִּבְשָׂרִי

קְמָטֶיהָ נֶחְרָטִים בִּי

וְצוֹרְבִים אֶת עוֹרִי.

 

מִתּוֹךְ אִמִּי יָצָאתִי

הִיא אֶל תּוֹכִי תָּשׁוּב

בְּלוּתָהּ לִקְרָאתִי

עֵת לֵחִי יָפוּג.

 

מִתּוֹךְ עֵינַי, הֵן עֵינֶיהָ

הַמַּבִּיטוֹת בְּיַלְדָּתָהּ

בָּאֹפֶק הַמִּתְרַחֵק

וְאֹדֶם שִׂמְלָתָהּ.

 

הִיא שָׁבָה בִּי

טִפִּין טִפִּין...

 

6. אילנה בר שלום ז "ל הוציאה שתי חוברות שירה, פרסמה במרשתת ובאתרים רבים, וכן בירחון מוטיב, שירים שלה בשתי אסופות הירחון. בעלת תואר שני בספרנות וסרות.

ספינת מדבר 

בִּתְצוּרַת חוֹלִית

בְּאַדְמַת לֵס,

פּוֹעֶלֶת רוּחַ כּוֹבֶשֶׁת עוֹלָם.

אֵלַת הַשַּׁחַר וְהָאֵל אַפּוֹלוֹ

הֵמֵסּוּ סְלָעִים מִתְפַּצְּלִים

וּמִתְקַלְּפִים.

צוֹמֵחַ מִדְבָּר, עָלָיו בַּשְׂרָנִיִּים.

סוֹחֵף קַרְקָעִית נָחַל.

בְּמוֹרָד לִקּוּי יָרֵחַ.

מַאֲפִיל קַנְיוֹן אֵל שָׁמָיִם

חֲשׂוּכִים,

בְּצֵל זוֹחֶלֶת לְטָאָה.

חַרְדּוֹן מָלֵא עָצְמָהּ

כְּאָלִיגָטוֹר.

סַלְעִית עֲנֻגָּה מְשׁוֹרֶרֶת

פְּרִיחַת הַמִּדְבָּר.

לוֹכֶדֶת רֶשֶׁת שִׁירַת אַהֲבָה.

 

כֶּתֶם פַּז וּתְכֵלֶת נְסוֹגִים,

מַאֲפִיר.

שֶׁקֶט מְפַרְפֵּר, יָרֵחַ מָלֵא

אַהֲבַת נְעוּרִים,

בִּי נוֹגַעַת, מִתַּאֲוָה לָרֶגֶשׁ.

 

7. עבדאללה אבו קטיש (1986-2014) - בן לזוג הורים מאבו גוש,  למד בבית הספר היסודי הדו-לאומי "נווה שלום", ובתיכון "זיו ומרקס" בירושלים. לוחם שלום. משורר של קצוות. ילד אור הירח. כינוי עצמי: "הילד הלבן". לפני מותו הוציא לאור שני ספרי שירים בהוצאת אוריון: "אז התחלתי לכתוב" ו"כרוניקות". מת בדמי ימיו בהיותו בן 28 בלבד. 

ונוס

מַלְאָךְ לָבָן בִּקְצֵה הָאֹפֶק

מְחַפֵּשׂ לוֹ מָקוֹם אַחֵר

יוֹפְיָיה שֶׁל וְנוּס לְרַגְלַיִךְ

שׁוֹתֶה עוֹד נוֹזֵל, מַשְׁקֶה מְשַׁכֵּר

 

אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי עָלַיִךְ

כְּשֶׁפִּתְאוֹם קַמְתִּי מִתּוֹךְ סִיּוּט

חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי וְאַתְּ כְּבַר בִּלְעָדַיִךְ

בַּחֲלוֹמוֹת הַלַּיְלָה הַשָּׂטָן הוּא קִשּׁוּט

 

מַלְאָךְ לָבָן בִּקְצֵה הָאֹפֶק

מְחַפֵּשׂ לוֹ מָקוֹם אַחֵר

יוֹפְיָיה שֶׁל וְנוּס לְרַגְלַיִךְ

שׁוֹתֶה עוֹד נוֹזֵל, מַשְׁקֶה מְשַׁכֵּר

 

הֵד מוּזָר מֵהַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה

כְּשֶׁרַק הָרוּחַ וְאַתְּ, לוֹחֶשֶׁת בְּאָזְנַי

עַל גִּבְעָה עֲזוּבָה נְטוּשָׁה

וְכָל הָעִיר מִתַּחַת לְדִמְעוֹתַי

 

עורכת הגיליון: יעל רן.

כתובת המייל לשליחת שירים: mcityoffice1@gmail.com
כל הזכויות שמורות למשוררים הנבחרים.

 
 
 
 
פורום המומחים

פורום המומחים

גורגיט

גורגיט

מעגלי התמיכה של פורום המומחים

מעגלי התמיכה של פורום המומחים

 

 

 

ברקי יש לי שאלה
יש לי שאלה לגדי ברקאי

 

מדורים