שלום רבקה,
במשך שנים, לחץ דם גבוה נתפס כ"מחלה של סבא וסבתא". אבל בשנים האחרונות המגמה התהפכה: יותר ויותר צעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם מגלים שהם סובלים מיתר לחץ דם. הוא זכה לכינוי "הרוצח השקט" כי הוא לא כואב, הוא לא נראה על העור, והוא לא שולח הודעת פוש – עד שזה עלול להיות מאוחר מדי.
למה זה קורה דווקא עכשיו לדורות הצעירים ביותר בשוק העבודה?
דור ה-Y וה-Z הם הדורות המחוברים ביותר, אך גם הלחוצים ביותר. הסטרס בעבודה לא נגמר כשיוצאים מהמשרד; הוא ממשיך בווטסאפ, במיילים ובציפייה לזמינות של 24/7. כשהגוף נמצא בסטרס מתמשך, הוא מפריש הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול שגורמים לכיווץ כלי דם ולעלייה בקצב הלב. לאורך זמן, ה"פיק" הזה הופך למצב קבוע.
אנחנו מבלים שעות מול מסכי המחשב, ואז עוברים למסכי הטלוויזיה או הסמארטפון. חוסר פעילות גופנית וישיבה ממושכת (Sedentary Behavior) פוגעים בגמישות של כלי הדם ומקשים על הגוף לווסת את לחץ הדם בצורה יעילה. הגוף שלנו פשוט לא תוכנן לשבת 10 שעות ביום.
האוכל שלנו הפך ל"מהיר" ו"מעובד". גם כשאנחנו מזמינים "סלט" באפליקציה, הוא לעיתים קרובות עמוס ברטבים המכילים כמויות עצומות של נתרן (מלח) וסוכר סמוי. נתרן הוא אחד הגורמים הישירים לעליית לחץ הדם, והוא נמצא כמעט בכל מזון תעשייתי שאנחנו צורכים.
החדשות הטובות הן שבגיל צעיר, כלי הדם עדיין גמישים וניתן להפוך את המגמה בעזרת שינויים קטנים אך עקביים:
כלל ה-20/20/20 בתנועה: על כל 20 דקות של ישיבה, קומו ל-20 שניות (או יותר) ונועו. התנועה הזו "מזכירה" לכלי הדם לעבוד.
הכירו את הנתרן שלכם: התחילו לקרוא תוויות. המטרה היא לא לעבור את ה-1,500 עד 2,300 מ"ג נתרן ביום. תופתעו לגלות כמה מלח יש בלחם, ברטבים ובחטיפים "בריאים".
ניקוי רעלים רגשי: מצאו דרך אחת להוריד את רמות הקורטיזול – בין אם זה מדיטציה, אימון כושר, או פשוט סגירת התראות מהעבודה החל משעה מסוימת.
בדיקה פשוטה אחת: אל תחכו לסימפטומים. פעם בשנה, לכו לאחות בקופת החולים או רכשו מכשיר ביתי. הידיעה היא חצי מהפתרון.
לחץ דם גבוה בגיל צעיר הוא לא גזירת גורל, הוא קריאת השכמה. דור ה-Y וה-Z אולי המציאו את הכלכלה החדשה, אבל כדי ליהנות מהפירות שלה – הם חייבים לשמור על המנוע הכי חשוב שלהם: הלב.
בברכה,
ד"ר איליה - מרפאת הלב.
0586315508