שלום דליה ויריב,

ניהול פיננסי אפקטיבי הוא אבן יסוד לשקט נפשי ולביטחון כלכלי. הוא מאפשר לכם להבין לאן הכסף שלכם הולך, לתכנן את עתידכם הכלכלי, ולהגיע ליעדים שהצבתם לעצמכם. בין אם אתם מנהלים תקציב אישי, עסק קטן או ארגון גדול, ישנם כלים מרכזיים שיסייעו לכם להשיג שליטה פיננסית.

הנה הכלים העיקריים לניהול פיננסי:

1. תקציב (Budget):

זהו הכלי הבסיסי והחשוב ביותר. תקציב הוא תוכנית מפורטת המפרטת את ההכנסות וההוצאות הצפויות שלכם לתקופה מסוימת (חודש, רבעון, שנה).

• מטרה: להבין לאן הכסף הולך, לזהות פערים בין הכנסות להוצאות, ולתעדף את ההוצאות בהתאם למטרותיכם.

• סוגים: תקציב אישי/משפחתי, תקציב עסקי.

• כלים ליישום: גיליונות אלקטרוניים (אקסל, גוגל שיטס), אפליקציות ייעודיות לניהול תקציב (כמו "פפר", "הוצאות" ועוד), מחברות או אפילו מעקב ידני.

2. מעקב הוצאות (Expense Tracking):

מעקב יומיומי או שבועי אחר ההוצאות בפועל הוא קריטי להצלחת התקציב.

• מטרה: לוודא שאתם עומדים בתקציב, לזהות דפוסי הוצאה, ולאתר "חורים" שבהם הכסף מתבזבז.

• כלים ליישום: אפליקציות בנקאיות (שמציגות פירוט הוצאות), אפליקציות ייעודיות (כמו My Budget, Mint, You Need A Budget - YNAB), גיליונות אלקטרוניים, או רישום ידני. חלק מהאפליקציות מאפשרות לסווג הוצאות באופן אוטומטי.

3. תוכנית חיסכון והשקעה (Savings & Investment Plan):

לא מספיק לעקוב אחר ההוצאות; צריך גם לתכנן את הצמיחה הפיננסית.

• מטרה: להגדיר יעדי חיסכון (לדוגמה, מקדמה לדירה, קרן חירום, לימודים לילדים, פרישה), ולהשקיע את הכסף באפיקים מתאימים (פקדונות, קרנות נאמנות, תיקי השקעות, נדל"ן, קופות גמל, קרנות השתלמות).

• כלים ליישום: חשבונות חיסכון נפרדים בבנקים, יועצי השקעות, בתי השקעות, פלטפורמות מסחר מקוונות (למי שמשקיע באופן עצמאי).

4. ניהול חובות (Debt Management):

התמודדות עם חובות היא חלק בלתי נפרד מניהול פיננסי בריא.

• מטרה: להבין את סך החובות, הריביות שלהם, ולבנות אסטרטגיה לצמצומם (לדוגמה, שיטת "כדור השלג" או "מפולת השלגים" לטיפול בחובות).

• כלים ליישום: תוכניות איחוד חובות, יועצים לכלכלת המשפחה, בנקים (לשקילת פריסת חובות מחדש), גיליונות מעקב.

5. מעקב אחר ציון אשראי (Credit Score Monitoring):

בישראל זה נקרא "דירוג אשראי" ומהווה כלי חשוב להשגת אשראי בתנאים טובים יותר בעתיד (משכנתא, הלוואות).

• מטרה: לוודא שההיסטוריה הפיננסית שלכם תקינה, לזהות טעויות בנתונים, ולשפר את דירוג האשראי שלכם.

• כלים ליישום: דוח ריכוז נתונים של בנק ישראל, חברות דירוג אשראי פרטיות (כמו BDI או דן אנד ברדסטריט), או שירותים המוצעים על ידי הבנקים.

6. תכנון פרישה (Retirement Planning):

תכנון לטווח ארוך, גם עשרות שנים מראש, הוא קריטי.

• מטרה: להבטיח הכנסה מספקת ורמת חיים רצויה לאחר סיום העבודה.

• כלים ליישום: יועצים פנסיוניים (אובייקטיביים או מטעם הגוף המוסדי), מתכננים פיננסיים, סימולטורים פנסיוניים, בדיקה תקופתית של תלושי השכר והפקדות סוציאליות.

7. ביטוחים (Insurance):

הגנה מפני אירועים בלתי צפויים שיכולים לערער את היציבות הפיננסית.

• מטרה: לכסות סיכונים כמו מוות, נכות, מחלות קשות, אובדן כושר עבודה, נזקי רכוש ועוד.

• סוגים: ביטוח חיים, ביטוח בריאות, ביטוח סיעודי, ביטוח רכב, ביטוח דירה.

• כלים ליישום: סוכני ביטוח, יועצים פנסיוניים, חברות ביטוח.

8. תכנון עיזבון וצוואה (Estate Planning & Will):

חשוב במיוחד לדאוג לדור הבא ולוודא שהנכסים יחולקו על פי רצונכם.

• מטרה: להסדיר את חלוקת הנכסים לאחר המוות, למנוע סכסוכים מיותרים בין יורשים, ולמנות אפוטרופוסים לקטינים אם יש צורך.

• כלים ליישום: עורכי דין המתמחים בדיני ירושה ומשפחה.

כלים אלו אינם פועלים בנפרד, אלא משלימים זה את זה. שילוב נכון שלהם, יחד עם משמעת עצמית והתמדה, הוא המפתח לניהול פיננסי מוצלח ולהשגת יעדיכם הכלכליים.

0544640290

יש לכם עוד שאלות לתכנון פיננסי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

כרטיס הביקור שלי

0544640290

שלום נתי, 

הגדרת הצלחה של תוכנית השקעה אינה מסתכמת רק בתשואה גבוהה. למרות שתשואה היא יעד מרכזי, תוכנית השקעה מוצלחת באמת צריכה לעמוד במספר קריטריונים נוספים, המבטיחים שהיא משרתת את המטרות הפיננסיות והאישיות של המשקיע באופן הוליסטי.

1. עמידה ביעדים פיננסיים מוגדרים:

• הגעה ליעד ספציפי: האם התוכנית עזרה להשיג את המטרה שלשמה נוצרה? לדוגמה, צבירת סכום כסף מסוים לפרישה, ללימודי ילדים, לרכישת דירה, או לייצור הכנסה פסיבית ברמה מסוימת.

• עמידה בלוחות זמנים: האם היעדים הושגו בפרק הזמן שהוגדר מראש? תוכנית שמושגת באיחור משמעותי, גם אם השיגה את הסכום, עלולה להיחשב פחות מוצלחת.

2. התאמה לפרופיל הסיכון של המשקיע:

• שקט נפשי: האם המשקיע ישן טוב בלילה? תוכנית השקעה שיוצרת חרדה מתמדת עקב תנודתיות גבוהה, גם אם היא מניבה תשואות יפות, אינה מוצלחת אם היא חורגת מרמת הסיכון שהמשקיע מסוגל לשאת.

• הימנעות מפעולות פזיזות: תוכנית מוצלחת היא כזו שמונעת מהמשקיע לבצע פעולות אימפולסיביות מתוך פאניקה או חמדנות, כגון משיכה בשפל או כניסה בשיא, משום שהיא תואמת את אופיו וסיבולת הסיכון שלו.

3. גמישות ויכולת הסתגלות:

• מענה לשינויים בחיים: תוכנית מוצלחת צריכה להיות מסוגלת להסתגל לשינויים בחיים האישיים של המשקיע (כמו שינוי במצב משפחתי, שינוי במקורות הכנסה, מצב בריאותי) או בנסיבות השוק, מבלי לקרוס לחלוטין.

• יכולת לבצע התאמות: האם התוכנית מאפשרת לבצע שינויים וכיולים לאורך הדרך, בהתאם למצב?

4. יחס תשואה-סיכון מיטבי (Risk-Adjusted Return):

• תשואה ביחס לסיכון שנלקח: לא מספיק להסתכל רק על התשואה הגולמית. השקעה שהניבה 10% תשואה עם סיכון נמוך עשויה להיות מוצלחת יותר מהשקעה שהניבה 12% תשואה עם סיכון גבוה פי כמה. המדד המקובל הוא מדד שארפ (Sharpe Ratio), הבוחן את עודף התשואה ביחס לסיכון.

• פיזור סיכונים נכון: תוכנית מוצלחת מפזרת את הסיכונים על פני נכסים, מגזרים וגיאוגרפיות שונות, במטרה להפחית את התנודתיות ולהגן על התיק מפני אירועים בלתי צפויים.

5. עמלות ועלויות: אופטימיזציה:

• יעילות עלות-תועלת: האם דמי הניהול, עמלות המסחר, דמי המשמרת והעלויות הנלוות סבירים ותואמים את התועלת והתשואה הפוטנציאלית? עלויות גבוהות מדי יכולות "לאכול" חלק ניכר מהרווחים.

• אופטימיזציה של מיסים: תוכנית מוצלחת לוקחת בחשבון גם את היבטי המס, ומנסה למקסם את הרווח הנקי לאחר מס באמצעות ניצול הטבות מס וניהול אירועי מס.

6. שקיפות והבנה:

• הבנה של המשקיע: האם המשקיע מבין את האסטרטגיה, את הנכסים שבהם הוא מושקע, את הסיכונים ואת המטרות? תוכנית שקופה וברורה מאפשרת למשקיע לקבל החלטות מושכלות ולהישאר מחויב לה.

7. צמיחה הדרגתית ועקבית:

• לא רק זינוקים חד פעמיים: הצלחה אינה נמדדת רק בזינוק חד-פעמי, אלא ביכולת של התיק לצמוח באופן עקבי והדרגתי לאורך זמן, גם בתקופות מאתגרות.

לסיכום: תוכנית השקעה מוצלחת היא כזו שאינה רק מניבה תשואות, אלא גם מותאמת באופן מדויק למטרות, ליכולות הסיכון ולאורח החיים של המשקיע, תוך ניהול סיכונים יעיל, אופטימיזציה של עלויות ומס, ושקיפות מלאה. גישה הוליסטית זו היא המפתח לשקט נפשי פיננסי לאורך זמן.

שאלה מצוינת! חשוב להבין שהצלחה של תוכנית השקעה היא לא רק עניין של מספרים יבשים, אלא גם של התאמה למשקיע ולמטרותיו.

0544640290

יש לכם עוד שאלות לתכנון פיננסי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

כרטיס הביקור שלי

0544640290

שלום אוראל,

לפני הפרישה: שאלות חובה למיקוד פיננסי שיבטיחו עתיד יציב

המעבר ממעגל העבודה לפרישה הוא אחד מצמתי הדרכים המשמעותיים ביותר בחיים. כדי להבטיח שהמעבר יהיה חלק ונטול דאגות כלכליות, חשוב לבצע מיקוד פיננסי מעמיק ולשאול את עצמכם שאלות מפתח. התשובות לשאלות אלו יאפשרו לכם לתכנן נכון, להבין את הפערים ולפעול לצמצומם.

הנה השאלות המרכזיות שכדאי לשאול את עצמכם:

1. מהי תמונת המצב הפיננסית הנוכחית שלי?

• כמה כסף יש לי היום? (נכסים נזילים, חסכונות, קרנות השתלמות, קופות גמל, תיקי השקעות, נדל"ן).

• מה גובה החובות שלי? (משכנתא, הלוואות, מינוס). האם עדיף לסגור אותם לפני הפרישה?

• מה מצב קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי המנהלים שלי? (מה הצבירה, מה תהיה הקצבה החודשית המשוערת, אילו ביטוחים כלולים בהם).

• האם יש לי נכסים נוספים מניבים? (למשל, דירה להשקעה).

2. איך ייראו חיי בפרישה ומהי רמת ההוצאות הצפויה?

• איזה סגנון חיים אני רוצה לנהל בפרישה? (נסיעות, תחביבים, בילויים, עזרה לילדים/נכדים).

• מהן ההוצאות החודשיות הצפויות שלי? (מחיה בסיסית, דיור, בריאות, רכב, פנאי, הוצאות בלתי צפויות).

• האם יש הוצאות חד-פעמיות גדולות שאני מתכנן? (שיפוץ הבית, חתונה של ילד, רכישת רכב חדש).

• האם יש לי ביטוחים רלוונטיים שיכסו אירועים בלתי צפויים? (בריאות, סיעוד).

3. מה יהיו מקורות ההכנסה שלי בפרישה?

• מה גובה קצבת הפנסיה הצפויה לי מכל המקורות? (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קצבת זקנה מהביטוח הלאומי).

• האם אעבוד במשרה חלקית/אקבל קצבאות אחרות? (למשל, שכר דירה מנכס מניב).

• האם יש לי חסכונות נזילים שאוכל למשוך מהם קצבה חודשית משלימה?

• האם צפויה לי ירושה? (ואיך אתייחס אליה בתכנון).

4. האם יש פערים בין ההכנסות להוצאות ואיך לצמצם אותם?

• האם סך ההכנסות הצפויות שלי בפרישה יספיק לכיסוי ההוצאות הרצויות לי?

• אם לא, מהו הפער החודשי/שנתי?

• איך ניתן לצמצם את הפער?

  • האם עליי להגדיל את החיסכון לפנסיה כעת? (לדוגמה, להפקיד יותר לקרן השתלמות או קופת גמל).

  • האם עליי לשקול עבודה חלקית גם לאחר הפרישה?

  • האם עליי לשקול מכירת נכס?

  • האם עליי להפחית את רמת החיים הצפויה לי?

  • האם כדאי למחזר/לפרוס מחדש חובות קיימים?

5. תכנון מס וייעוץ מקצועי:

• כיצד תשפיע הפרישה על מצבי המיסוי? (קצבאות פנסיה, קצבת זקנה, משיכת כספים).

• האם אני מנצל את כל הטבות המס המגיעות לי כפורש/ת?

• מתי ואיך כדאי למשוך את כספי הפיצויים? (כקצבה או סכום חד פעמי, תוך ניצול פטורים).

• האם אני זקוק לייעוץ פנסיוני/פיננסי אובייקטיבי?

• האם אני זקוק לייעוץ משפטי בנוגע לצוואה או ייפוי כוח מתמשך?

6. סוגיות בירושה וצוואה:

• האם יש לי צוואה? אם לא, זה הזמן לערוך אותה.

• האם הצוואה שלי עדכנית ומשקפת את רצוני? (למשל, לגבי ירושת ילדים, חלוקת רכוש ספציפי).

• האם מינוי האפוטרופוס לקטינים (אם רלוונטי) מוסדר בצוואה?

• האם בני הזוג יודעים מהם ההסדרים ביניהם במקרה פטירה של אחד מהם?

שאלות אלו, על אף היותן מורכבות, הן הכרחיות ליצירת תכנית פרישה פיננסית מקיפה ובת קיימא. מומלץ בחום לבצע את התהליך בליווי של מתכנן פיננסי מוסמך או יועץ פנסיוני אובייקטיבי, שיסייעו לכם לאסוף את הנתונים, לנתח אותם ולבנות אסטרטגיה מותאמת אישית.

0544640290

יש לכם עוד שאלות לתכנון פיננסי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

כרטיס הביקור שלי

0544640290

שלום מני,

באופן כללי, מתכנן פיננסי יכול להגדיל את הסיכויים שלכם להשיג תשואות טובות יותר (ולנהל סיכונים ביעילות רבה יותר) מאשר בנקאי בלבד, וזאת בשל כמה הבדלים מהותיים בתפקיד, באינטרסים ובאופן הפעולה שלהם.

תפקידו של מתכנן פיננסי:

• ראייה הוליסטית: מתכנן פיננסי (בעל רישיון פנסיוני, השקעות, או שניהם) מסתכל על מכלול התמונה הפיננסית שלכם: מטרות חיים (קניית דירה, פרישה, לימודים לילדים), מצב משפחתי, רמת סיכון, חובות, נכסים, הכנסות, הוצאות, ביטוחים ופנסיה.

• אינטרס הלקוח: מתכנן פיננסי מוסמך מחויב לפעול אך ורק לטובת הלקוח (במודל אובייקטיבי). הוא אינו כפוף ליעדים מכירתיים של מוצרים בנקאיים ספציפיים.

• גישה רחבה לשוק: מתכנן פיננסי יכול להמליץ על מגוון רחב של מכשירים פיננסיים ואפיקי השקעה מכל הגופים בשוק – בנקים, בתי השקעות, חברות ביטוח, קרנות גידור, השקעות אלטרנטיביות ועוד.

• תכנון ארוך טווח וניהול סיכונים: הוא בונה עבורכם תוכנית פיננסית מקיפה שמתייחסת לטווח ארוך, כולל ניהול סיכונים, אופטימיזציה של מיסים, ותכנון פרישה, ולא רק למוצר השקעה נקודתי.

• מומחיות והתמחות: מתכנני פיננסים עוברים הכשרה מקיפה ונדרשים לעמוד בדרישות רגולטוריות מחמירות, מה שמבטיח ידע מקצועי עמוק.

תפקידו של בנקאי (או יועץ השקעות בבנק):

• התמקדות במוצרי הבנק: בנקאי או יועץ השקעות בבנק מוגבל לרוב להצעת מוצרים ושירותים פיננסיים של הבנק שבו הוא עובד. גם אם הוא מעולה בתחומו, הוא לא יוכל להציע לכם אפיקי השקעה מחוץ לבנק.

• יעדים מכירתיים: בנקאים ויועצי השקעות בבנקים כפופים לרוב ליעדים מכירתיים של הבנק, מה שעלול ליצור ניגוד עניינים (גם אם לא מודע) בין טובת הלקוח לבין אינטרס הבנק.

• ראייה חלקית: הבנקאי יתמקד לרוב בניהול הכסף שקיים אצלו בבנק, מבלי לראות את מלוא התמונה הפיננסית שלכם (לדוגמה, השקעות שיש לכם מחוץ לבנק, פנסיה, ביטוחים).

• פחות דגש על תכנון חיים: בעוד בנקאי יסייע לכם לפתוח תוכניות חיסכון או חשבון מסחר, הוא פחות יבנה עבורכם תוכנית פיננסית כוללת לטווח ארוך המשלבת את כלל ההיבטים בחייכם.

הקשר לתשואות:

1. מגוון אפשרויות השקעה: מתכנן פיננסי יכול לבחון מגוון רחב יותר של אפיקי השקעה, כולל כאלה שאינם זמינים בבנקים (למשל, קרנות השקעה פרטיות, נדל"ן מניב בחו"ל, השקעות אלטרנטיביות). גיוון זה, יחד עם התאמה לסיכון, יכול להוביל לתשואות גבוהות יותר לאורך זמן.

2. מניעת ניגוד עניינים: כיוון שאינו כפוף ליעדים של גוף פיננסי מסוים, מתכנן פיננסי יכול להמליץ באופן אובייקטיבי על המוצר הטוב ביותר עבורכם, ולא בהכרח זה שהכי משתלם לבנק.

3. ניהול אופטימלי של תיק ההשקעות הכולל: מתכנן פיננסי יכול לבנות תיק השקעות המשלב את כלל הנכסים (בבנק, בתי השקעות, פנסיה וכו') באופן סינרגטי, כך שכל חלק בתיק תורם למטרה הכוללת, תוך אופטימיזציה למיסוי ודמי ניהול. בנקאי יתקשה לעשות זאת בצורה כה מקיפה.

4. התאמה למטרות וסיכון: מתכנן פיננסי יבנה תיק השקעות שתואם במדויק את מטרותיכם הפיננסיות (טווח קצר/ארוך) ואת רמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת. השקעה שאינה תואמת את מטרות הלקוח או את רמת הסיכון שלו, עלולה להוביל להפסדים או לחוסר ניצול הזדמנויות.

עם זאת, חשוב לזכור:

• אין הבטחות לתשואה: אף גורם, בין אם בנקאי ובין אם מתכנן פיננסי, אינו יכול להבטיח תשואות עתידיות. שוק ההון דינמי ומושפע מגורמים רבים.

• עלויות: למתכנן פיננסי יש עלויות ייעוץ, שלעיתים עשויות להיות משמעותיות, אך הן לרוב מצדיקות את עצמן בטווח הארוך דרך שיפור התשואות, הפחתת עמלות וחיסכון במס.

לסיכום: מתכנן פיננסי, בזכות הגישה ההוליסטית, הידע המקצועי הרחב, היכולת לפעול ללא ניגוד עניינים והנגישות למגוון רחב יותר של מכשירים פיננסיים, יכול לסייע לכם לבנות אסטרטגיה פיננסית שתגדיל את הסיכויים להשגת תשואות טובות יותר ובהתאמה אישית לצרכים שלכם, יותר מאשר בנקאי המוגבל למוצרי הבנק בלבד.

0544640290

יש לכם עוד שאלות לתכנון פיננסי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

כרטיס הביקור שלי

0544640290

שלום נווית,

כשמדברים על "דיאטה לדיאטה", הכוונה היא למצב שבו אדם עובר מדיאטה אחת לשנייה, לעיתים קרובות באופן מחזורי, מבלי להצליח לשמור על הירידה במשקל לאורך זמן. מצב זה, המכונה לעיתים אפקט היו-יו או מחזור הרעבה-אכילת יתר, אכן מקשה מאוד על ירידה במשקל בטווח הארוך, וזאת מכמה סיבות מרכזיות:

1. האטה בקצב חילוף החומרים (מטבוליזם):

• הגנה של הגוף: דיאטות חוזרות, במיוחד כאלו הכרוכות בהגבלה קלורית קיצונית, גורמות לגוף להיכנס למצב של "הישרדות". הוא מפרש את ההפחתה הדרסטית בקלוריות כ"רעב" או "מחסור", ומגיב בהאטה של קצב חילוף החומרים. הגוף הופך יעיל יותר בניצול אנרגיה ושורף פחות קלוריות במנוחה.

• אובדן מסת שריר: בדיאטות קיצוניות, הגוף נוטה לפרק לא רק שומן אלא גם מסת שריר. שריר הוא רקמה פעילה מטבולית – כלומר, הוא שורף יותר קלוריות גם במנוחה בהשוואה לרקמת שומן. איבוד שריר מביא להאטה נוספת בקצב חילוף החומרים הבסיסי, מה שמקשה על ירידה במשקל בעתיד ומקל על עלייה במשקל בחזרה.

2. שיבוש במנגנוני רעב ושובע הורמונליים:

• הורמוני רעב ושובע: דיאטות חוזרות משבשות את האיזון העדין של הורמונים המווסתים רעב ושובע, כמו לפטין (הורמון השובע) וגרלין (הורמון הרעב). לאחר ירידה מהירה במשקל, רמות הלפטין נוטות לרדת (מה שמפחית את תחושת השובע), בעוד שרמות הגרלין עולות (מה שמגביר את תחושת הרעב).

• תשוקה למזון: שיבוש הורמונלי זה גורם לתחושת רעב תמידית ולתשוקה מוגברת למזונות עתירי קלוריות (במיוחד סוכרים ושומנים), מה שמקשה מאוד על ההתמודדות ומגביר את הסיכוי לשבירה.

3. השפעה פסיכולוגית ורגשית:

• ייאוש ותסכול: מעגל הדיאטות הכושלות מוביל לייאוש, תסכול, ירידה במוטיבציה ואף דיכאון. כל "שבירה" מחזקת את התחושה של כישלון ו"חוסר יכולת", מה שמקשה על התחלה מחודשת.

• פגיעה בדימוי העצמי: הכישלונות החוזרים יכולים לפגוע קשות בדימוי העצמי ובביטחון ביכולת לרדת במשקל ולשמור עליו.

• אכילה רגשית: התסכול והלחץ ממעגל הדיאטות עלולים להוביל לאכילה רגשית מוגברת – שימוש באוכל כמנגנון התמודדות עם רגשות קשים, מה שרק מחמיר את המצב.

• התייחסות למזון: דיאטות קיצוניות יוצרות יחס לא בריא למזון, שנתפס כ"אסור" או "מותר", במקום כמקור להזנה.

4. התנגדות גופנית ו"נקודת שיווי משקל" חדשה:

• זיכרון מטבולי: יש תיאוריה שמדברת על "זיכרון מטבולי" של הגוף, שזוכר את המשקל הגבוה ומנסה "לחזור אליו". הגוף מפתח יעילות רבה יותר באגירת שומן לאחר תקופות של הרעבה.

• "Set Point" (נקודת משקל קבועה): יש חוקרים הסבורים שלגוף יש "נקודת שיווי משקל" (Set Point) משלו, שבה הוא מרגיש בנוח מבחינת משקל. כאשר יורדים מתחת לנקודה זו, הגוף פועל אקטיבית (באמצעות שינויים הורמונליים ומטבוליים) כדי להחזיר את המשקל לנקודה זו. דיאטות חוזרות עלולות אף להעלות את נקודת השיווי משקל הזו.

לסיכום:

דיאטות חוזרות, המכונות "דיאטה לדיאטה", מזיקות ליכולת לרדת במשקל באופן בר קיימא מכיוון שהן משבשות את המטבוליזם, את האיזון ההורמונלי, גורמות למצוקה פסיכולוגית ויוצרות מעגל קסמים של ירידה ועלייה במשקל. במקום זאת, הגישה המומלצת היא אימוץ אורח חיים בריא ושינוי הרגלי אכילה הדרגתי, מאוזן ובר קיימא, המלווה לרוב בייעוץ מקצועי, כדי למנוע את המלכודת של "דיאטה לדיאטה".

0542240694

יש לכם עוד שאלות לVixiV יולי לב, מומחה לירידה במשקל באופן טבעי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

054-2240694  האתר שלי

מצאו אותי ב-f