שלום מירב,
מה זו נגישות נפשית? ואיך נלמד להיות נגישים ?
הכותבת היא עורכת דין ומגשרת לענייני משפחה , אך בראש וראשונה אמא לשלושה ילדים שאחד מהם הוא פוסטראומטי על רקע צבאי. כיום על רקע מלחמת 7 באוקטובר , כמות האנשים הפוסטראומטיים תלך ותגדל ועלינו כחברה לדעת איך להתייחס אליהם, איך להבין אותם ואיך לעזור להם. הצורך לכתוב על כך, נולד משיחה שבני ניהל עם עורכת דין בעניינו. המצופה היה לשיח מבין ומכיל מצד עורכת הדין, אך לצערי הרב, היא התייחסה אליו בזלזול , בלעג ואף הטילה בו דופי על כוונותיו וזאת למרות שאמר לה כי הוא פוסטראומטי ורגיש מעבר לאדם הסביר. מכאן, חשבתי לנכון שיש להעלות את המודעות לכך וחשוב שאנחנו הפרטים , בלי קשר למה שהרשויות עושות, נתייחס לרבים החווים קשיים נפשיים ונמצאים ביננו בסלחנות, בסובלנות, במענה מכיל ומבין. בני כחלק מהשיקום שלו מעביר הרצאות בנושא , מי שמעוניין יכול לפנות אלי.
אז ,מהי נגישות נפשית ?
היכולת של אדם עם מגבלה רגשית או נפשית להשתתף באופן שוויוני , מכבד ובטוח בחיי החברה , בקהילה ובעבודה. בעוד שנגישות פיזית זוכה למודעות רבה , למשל, רמפות , שילוט מותאם, מעליות וכו' , הרי שנגישות נפשית עדיין נמצאת בחיתוליה . עם זאת, אינה פחות חשובה שכן, היא נוגעת בזכות בסיסית של אדם להשתייך ולהיות חלק מקהילה, חברה, מקומות עבודה ועוד.
נגישות נפשית במקומות עבודה
משמעותה, הכרה בכך שגם אנשים המתמודדים עם פוסטראומה, חרדות, דיכאון והפרעות אחרות זכאים לעבוד ולהתפרנס מאחר ועבודה נותנת לפרט גם תגמול של ערך נפשי ( אני מרגיש שאני תורם לחברה ) וגם תגמול של ערך כלכלי ועוזרת לשיקומו של האדם והופכת אותו לאדם תורם ויצרני לחברה ולא רק תלוי בחברה ובמשאביה. וחשוב שנדע כחברה, כי אנשים אלה עשויים להיות עובדים מצויינים ותורמים לחברה – כל עוד יקבלו את ההתאמות הנכונות.
ההתאמות עשויות לכלול, שעות עבודה גמישות, סביבת עבודה רגועה, אפשרות למנוחה במהלך היום, הבנה והכלה מצד הממונים, שיח לא מזלזל ,מיטיב ומכבד.
ההיבט המשפטי
החוק הישראלי, באמצעות חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות , תשנ"ח 1998 והתקנות הנלוות אליו מחייבים כל גוף ציבורי ופרטי לבצע התאמות נגישות גם בהיבטים נפשיים ורגשיים . לצערי, קיימת אכיפה מועטה של החוק ובפועל הדבר כמעט ולא קורה. אנחנו זקוקים בדחיפות, לעורר מודעות גם בקרב הציבור הבוגר וגם אצל ילדים. החוק מכריח מקומות עבודה גדולים להעסיק רכז נגישות שתפקידו לעשות הדרכה לעובדים ומנהלים, יצירת סביבה תומכת ומכילה ומתן אפשרות לעובד להתמודד עם אתגרים רגשיים מבלי לחשוש לאובדן מקום עבודתו. המעסיק מחויב לשמור על פרטיותו של העובד ולנהוג ברגישות ובסודיות . לצערי, כפי שאמרתי, האכיפה מועטה והדבר כמעט ואינו קורה.
נגישות נפשית במרחב הציבורי
המרחב הציבורי , שלאחרונה חווה עליה ניכרת במתמודדי נפש פוסטראומטיים , גם הוא צריך לעבור שינוי. להלן מספר דוגמאות :
כלבי שירות/ נחיה – אנשים עוורים ו/או פוסטראומטיים נעזרים לעיתים בכלבי שירות המסייעים להם בוויסות הרגשי ובהתמודדות עם חרדה לכל אורך שעות היום. החוק קובע כי אסור למנוע כניסה לכלב שירות המוגדר ככזה למקומות ציבוריים, לרבות חנויות, מסעדות , תחבורה ציבורית, מוסדות חינוך ומרכזים רפואיים. ניתן לזהות כלב שירות באמצעות החגורה המיוחדת שהוא לובש.
מלווה – לעיתים , אדם המתמודד עם מגבלה נפשית, נדרש למלווה המסייע לו בהתמצאות, תקשורת ו/או התמודדות עם הסביבה המאתגרת. גם כאן, החוק מחייב לאפשר כניסת מלווה לכל מקום ציבורי .
פטור מתור – אנשים הסובלים מהתקפי חרדה , רגישות לצפיפות או קשיים בהמתנה ממושכת זכאים לקבל פטור מתור במוסדות ציבוריים. חשוב לזכור – לא כל מגבלה נראית לעין. יתכן שאדם לכאורה נראה "רגיל" אך מחזיק באישור לפטור מתור בשל מצב נפשי שאינו גלוי. גם אם איננו רואים את הקושי – הקושי קיים. במקום לשפוט ולכעוס , נעצור לרגע ונזכיר לעצמנו שכל אחד נושא איתו סיפור שלא תמיד ניתן לראות מבחוץ.
לסיכום,
נגישות נפשית היא לא רק חובה חוקית- היא חובה אנושית. כאשר אנו יוצרים סביבה תומכת, מאפשרת מבינה ומכילה , אנחנו מחזקים את האדם המתמודד ואת החברה כולה. כבוד, הכלה ,ערבות הדדית ורגישות הם היסודות האמיתיים של נגישות והם אלה שיכולים להפוך את המקום שבו אנו חיים לקהילה בריאה ושיוויונית יותר.
בברכה,
עו"ד שרה נבון.
0503150010
יש לכם עוד שאלות לשרה נבון, עורכי דין, מודיעין? כנסו!
לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!
---
