שלום רב,

אני רוצה לברך את אלה הנוקטים בגישה יזומה לבריאותם. אכילת מזונות מסוימים יכולה, למעשה, להגביר את הסיכון לסוגי סרטן מסוימים.

עם זאת, מוצרי סויה אינם אחד מהם. ולמעשה, מחקרים מראים שמוצרי סויה יכולים להפחית את הסיכון לסרטן השד ואת הסיכוי להישנות.

הקשר בין סויה לסרטן השד הוא נושא שנחקר רבות בשנים האחרונות, וחשוב להבחין בין מיתוסים לעובדות מדעיות:

✅ מה באמת קורה שם?

1. סויה מכילה פיטואסטרוגנים – סויה עשירה באיזופלבונים – פיטואסטרוגנים, שהם תרכובות מהצומח הדומות לאסטרוגן האנושי, אך הרבה יותר חלשות. לכן, בעבר חששו שהם עלולים "להזין" סרטן שד הרגיש לאסטרוגן. אבל...
2. מחקרים עדכניים לא תומכים בפחד הזה

מחקר לדוגמה:

Zhang FF et al., "Dietary isoflavone intake and all-cause mortality in breast cancer survivors: the Breast Cancer Family Registry."
פורסם ב- Cancer, 2017.

מה בדקו?

חוקרים ניתחו מידע מיותר מ-6,000 נשים שחלו בסרטן שד, ובדקו האם צריכת סויה (איזופלבונים) השפיעה על שיעורי התמותה מהמחלה.

ממצאים מרכזיים:

• נשים עם צריכה גבוהה של סויה (יותר מ-1.5 מ"ג איזופלבונים ליום) היו בעלות סיכון תמותה נמוך יותר ב-21% לעומת נשים עם צריכה נמוכה.
• אפקט ההגנה היה בולט יותר בקרב נשים שלא קיבלו טיפול הורמונלי (טמוקסיפן)
• לא נמצא קשר בין צריכת סויה לבין סיכון מוגבר לחזרת הסרטן – להפך, נטיית הסיכון הייתה דווקא הפוכה.

רוב המחקרים האפידמיולוגיים, בעיקר באסיה (שבה צריכת הסויה גבוהה), מצביעים דווקא על השפעה מגִנה של סויה:

• הפחתת הסיכון לחלות בסרטן שד.
• שיפור הפרוגנוזה (התחזית הרפואית) בקרב נשים שכבר אובחנו.
• הפחתת תופעות לוואי של טיפולים הורמונליים (למשל גלי חום).

3. ההבדל בין סויה טבעית לתוספים

• מזונות סויה טבעיים (כמו טופו, אדממה, טמפה, משקה סויה ללא תוספות) נחשבים בטוחים ואף מועילים.
• תוספי איזופלבונים מרוכזים – עליהם יש יותר מחלוקת, ובמקרים מסוימים לא מומלצים למי שיש לה היסטוריה של סרטן שד הורמונלי.

4. כמות וסוג

המפתח הוא מידתיות: 1–2 מנות של סויה ביום (לדוגמה: חצי כוס טופו או כוס חלב סויה) נחשבות בטוחות ואף בריאות.

בשורה התחתונה:

• סויה לא מגבירה סיכון לסרטן שד.
• סויה עשויה להגן ולעזור לנשים שמתמודדות עם המחלה או בטיפול מניעתי.
• כדאי להעדיף סויה לא מעובדת ולא מרוכזת
  
  
  

  לוסי רבין

  נטורופתית ND ומאמנת לאורח חיים בריא
       היוטיוב שלי    האתר שלי

0585430091

יש לכם עוד שאלות ללוסי רבין נטורופתית? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0585430092 המיניסייט שלי

שלום אריקה,

שיעור הסיכון לאירוע לב חוזר (התקף לב שני או אירוע קרדיווסקולרי אחר) משתנה מאוד מאדם לאדם ותלוי בגורמים רבים. אין מספר אחד קבוע, אך ניתן להציג הערכות וקריטריונים המשפיעים על הסיכון:

הערכות כלליות לסיכון לאירוע לב חוזר:

• שנה ראשונה לאחר ההתקף: הסיכון הוא הגבוה ביותר בשנה הראשונה לאחר התקף הלב הראשון, ובמיוחד בשבועות ובחודשים הראשונים לאחר השחרור מבית החולים. חלק מהמחקרים מצביעים על כך שכ-10% מכלל מטופלי התקף לב נמצאים בסיכון לאירוע חוזר בשנה שלאחר מכן. מחקרים מסוימים אף מראים סיכון של כ-3.8% להתקף לב חוזר בתוך שנה.

• טווח בינוני וארוך: כ-1 מתוך 5 אנשים שעברו התקף לב יאושפזו שוב בבית החולים בשל אירוע לב שני בתוך חמש שנים.

חשוב לציין כי השיפורים בטיפול רפואי (כמו צנתורים, תרופות חדשות ושיקום לב) הפחיתו משמעותית את שיעורי התמותה והתחלואה לאחר התקף לב, אך הסיכון נשאר משמעותי.

גורמים המשפיעים על שיעור הסיכון:

הסיכון לאירוע לב חוזר מושפע ממגוון גורמים, חלקם ניתנים לשינוי וחלקם לא:

1. גורמים שאינם ניתנים לשינוי: * גיל: הסיכון עולה עם הגיל. * מין: קיימים הבדלים בסיכון ובתסמינים בין גברים לנשים. * היסטוריה משפחתית: נטייה משפחתית למחלות לב מגבירה את הסיכון. * מספר וסוג אירועי לב קודמים: מי שעבר יותר מאירוע אחד, או אירועים ספציפיים (כמו התקף לב עם פגיעה משמעותית בשריר הלב), נמצא בסיכון גבוה יותר. * תפקוד הלב הנותר: כושר השאיבה של הלב (מדד ה-LVEF) לאחר ההתקף הראשון - ככל שתפקוד הלב ירוד יותר, הסיכון עולה. * מחלות רקע: נוכחות של מחלות כמו אי ספיקת כליות, פרפור פרוזדורים או אי ספיקת לב.

2. גורמים הניתנים לשינוי (גורמי סיכון עיקריים שצריך לנהל באגרסיביות): * עישון: זהו גורם הסיכון המשמעותי ביותר שניתן למניעה. הפסקת עישון מפחיתה את הסיכון באופן דרמטי. * לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם): ניהול ובקרה קפדניים של לחץ הדם חיוניים. * כולסטרול גבוה (דיסליפידמיה): במיוחד כולסטרול LDL "רע". נדרש לרוב טיפול תרופתי ושינוי תזונה. * סוכרת: איזון רמות הסוכר בדם הוא קריטי למניעת נזק נוסף לכלי הדם. * השמנת יתר ועודף משקל: ירידה במשקל, אפילו מתונה, מפחיתה עומס על הלב ומשפרת גורמי סיכון נוספים. * חוסר פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה משפרת את בריאות הלב וכלי הדם. * תזונה לא בריאה: תזונה עשירה בשומנים רוויים, סוכר ומלח מעלה את הסיכון. * לחץ נפשי ודיכאון: מצבים אלו עלולים להשפיע לרעה על בריאות הלב ולהעלות את הסיכון. יש חשיבות לניהול סטרס וטיפול בדיכאון. * היענות לטיפול תרופתי: אי לקיחת תרופות כפי שנקבע על ידי הרופא, או הפסקתן ללא ייעוץ, מעלה באופן משמעותי את הסיכון לאירוע חוזר. * אי השתתפות בשיקום לב: תוכניות שיקום לב מספקות מסגרת תומכת לשינוי אורח חיים וניהול סיכונים.

הדרך להפחתת הסיכון:

החדשות הטובות הן שעל ידי הקפדה על מניעה שניונית (פעולות הנעשות לאחר אירוע לב ראשון כדי למנוע אירועים נוספים), ניתן להפחית משמעותית את שיעור הסיכון. אלו כוללים:

• לקיחה קבועה ומדויקת של תרופות (כמו אספירין, סטטינים, חוסמי בטא, תרופות ללחץ דם ועוד).

• אימוץ אורח חיים בריא: תזונה ים-תיכונית, פעילות גופנית סדירה, הפסקת עישון, שמירה על משקל תקין.

• מעקב רפואי קבוע: ביקורות אצל קרדיולוג, ניטור לחץ דם, סוכר וכולסטרול.

• שיקום לב: השתתפות בתוכניות שיקום לב מפחיתה את הסיכון לאירועים חוזרים ומשפרת את איכות החיים.

בברכה,
ד"ר איליה.

האתר שלי    הפייסבוק שלי

0586315508

יש לכם עוד שאלות לד”ר איליה ליטובצ`יק קרדיולוג? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום נווה,

החשש מפני חזרה לפעילות מינית לאחר התקף לב הוא נפוץ מאוד, הן בקרב המחלימים והן בקרב בני זוגם. רבים חוששים שהמאמץ הכרוך ביחסי מין עלול להוביל להתקף לב נוסף או לפגוע בבריאותם. עם זאת, החדשות הטובות הן שברוב המכריע של המקרים, ניתן ואף רצוי לחזור לפעילות מינית לאחר התקף לב, ולרוב זה קורה מוקדם יותר ממה שחושבים.

חשוב להדגיש: כל מקרה לגופו! ההמלצות הכלליות אינן מחליפות בשום אופן התייעצות אישית עם הקרדיולוג המטפל שלכם.

מתי בדרך כלל ניתן לחזור?

על פי ההמלצות הרפואיות ואיגוד הלב האמריקאי, ברוב המקרים של התקף לב ללא סיבוכים משמעותיים, ניתן לחדש את הפעילות המינית כבר שבוע עד חודש לאחר האירוע.

כלל אצבע נפוץ: אם אתם מסוגלים לבצע פעילות גופנית ברמה של הליכה מהירה של 20 דקות ללא כאבים בחזה או קוצר נשימה, או לעלות שתי קומות במדרגות ללא מאמץ ניכר, סביר להניח שאתם כשירים לחזור לפעילות מינית. פעילות מינית נחשבת למאמץ פיזי בינוני, הדומה לעלייה בשתי קומות.

למה חשוב לחזור לפעילות מינית?

חיי מין פעילים ובריאים הם חלק משמעותי מאיכות החיים, ותורמים ל:

• הפחתת מתח וחרדה

• שיפור מצב הרוח והפגת דיכאון

• חיזוק הקשר הזוגי והאינטימיות

• שיפור כללי בבריאות הפיזית והנפשית

הסיכון להתקף לב במהלך או מיד לאחר קיום יחסי מין הוא נמוך ביותר, גם בקרב חולי לב.

המלצות לחזרה בטוחה לפעילות מינית:

1. התייעצות עם הקרדיולוג: זהו הצעד החשוב ביותר. רק הרופא המטפל, שמכיר את מצבכם הרפואי הספציפי, יכול לתת אור ירוק ולספק הנחיות מותאמות אישית.

2. חזרה הדרגתית ומתונה: אל תצפו לחזור מיד לרמת הפעילות הקודמת. התחילו לאט, והגבירו את האינטנסיביות בהדרגה.

3. אווירה נינוחה ומוכרת: העדיפו סביבה רגועה, בטוחה ומוכרת. הימנעו מפעילות מינית בסביבה לא מוכרת או מלחיצה.

4. תזמון נכון: המתינו מספר שעות לאחר ארוחה כבדה או שתיית אלכוהול מוגזמת, מכיוון שאלו יכולים להעמיס על מערכת העיכול והלב.

5. תנוחות נוחות: בחרו תנוחות שאינן דורשות מאמץ פיזי רב מדי או מגבילות את הנשימה.

6. תקשורת פתוחה: שוחחו בפתיחות עם בן/בת הזוג על החששות, הרצונות והתחושות. הבנה הדדית תפחית מתח ותעזור לשניכם לחזור לשגרה.

7. טיפול בתופעות נלוות: אם אתם חווים ירידה בחשק המיני, בעיות זקפה (אצל גברים) או קושי בהשגת עוררות/אורגזמה (אצל נשים), דברו על כך עם הרופא. לעיתים קרובות, בעיות אלו קשורות לתרופות מסוימות, לחרדה או לדיכאון, וניתן לטפל בהן ביעילות (למשל, תרופות לשיפור זקפה לרוב בטוחות לשימוש לאחר התקף לב, באישור רופא).

8. פעילות גופנית סדירה: שילוב פעילות גופנית מבוקרת בשגרת יומכם ישפר את הכושר הגופני הכללי ואת ביטחונכם העצמי ביכולת הגופנית, כולל בפעילות מינית.

זכרו, הפחד מאירוע חוזר הוא טבעי, אך חשוב לא לתת לו לנהל את חייכם. חזרה מבוקרת ומושכלת לשגרה, כולל פעילות מינית, היא חלק מהותי מתהליך ההחלמה והשיקום הכולל.

האתר שלי    הפייסבוק שלי

0586315508

יש לכם עוד שאלות לד”ר איליה ליטובצ`יק קרדיולוג? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום דוויד,

עודף משקל ומחלות לב: קשר קטלני ובריאותי

עודף משקל והשמנת יתר הם גורמי סיכון מרכזיים ומוכחים למגוון רחב של בעיות בריאותיות, ובראשן מחלות לב וכלי דם. הקשר בין השניים אינו תמיד ישיר ופשוט, אלא נובע ממספר מנגנונים מורכבים וקשרי גומלין המגבירים את העומס על הלב ומערכת כלי הדם.

הקשרים העיקריים בין עודף משקל למחלות לב:

1. יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה):

   • המנגנון: עודף משקל גורם ללב לעבוד קשה יותר כדי לשאוב דם לכל חלקי הגוף, כולל רקמת השומן העודפת. בנוסף, רקמת שומן מפרישה חומרים שונים שמעלים את לחץ הדם.

   • ההשפעה על הלב: לחץ דם גבוה לאורך זמן גורם להתקשחות והיצרות של העורקים (טרשת עורקים), ולפגיעה בכלי הדם הקטנים. הלב נאלץ להתאמץ יותר, ושריר הלב מתעבה (היפרטרופיה של החדר השמאלי), מה שעלול להוביל לאי ספיקת לב.

2. שינויים ברמות שומנים בדם (דיסליפידמיה):

   • המנגנון: עודף משקל, במיוחד שומן בטני (ויסצרלי), קשור לרמות גבוהות של כולסטרול "רע" (LDL) וטריגליצרידים, ורמות נמוכות של כולסטרול "טוב" (HDL).

   • ההשפעה על הלב: פרופיל שומנים לקוי הוא גורם סיכון מרכזי לטרשת עורקים, שבה רובד שומני מצטבר בדפנות כלי הדם, מצר אותם ומקשה על זרימת הדם ללב ולשאר האיברים. טרשת עורקים מובילה למחלת לב כלילית, התקפי לב ושבץ מוחי.

3. סוכרת סוג 2 ותנגודת לאינסולין:

   • המנגנון: עודף שומן בגוף, במיוחד שומן בטני, מפריש חומרים הגורמים לתאים להיות פחות רגישים לאינסולין (תנגודת לאינסולין). כתוצאה מכך, הלבלב נאלץ לייצר יותר אינסולין, ועם הזמן עלולה להתפתח סוכרת סוג 2.

   • ההשפעה על הלב: סוכרת פוגעת ישירות בכלי הדם, מגבירה את קצב התפתחות הטרשת העורקים ומעלה משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

4. דלקת כרונית:

   • המנגנון: רקמת שומן עודפת, בעיקר השומן הבטני, אינה רק "מאגר אנרגיה" פסיבי, אלא מהווה רקמה פעילה המפרישה חומרים פרו-דלקתיים (ציטוקינים).

   • ההשפעה על הלב: דלקת כרונית ברמה נמוכה בגוף פוגעת בדפנות כלי הדם ומזרזת את תהליך טרשת העורקים והתפתחות מחלות לב.

5. עומס ישיר על הלב:

   • המנגנון: משקל גוף עודף דורש מהלב לשאוב נפח דם גדול יותר דרך רשת כלי דם רחבה יותר (כולל אלה המזינים את רקמת השומן העודפת).

   • ההשפעה על הלב: עבודה מאומצת זו לאורך זמן מכבידה על שריר הלב ועלולה להוביל להתעבות של החדר השמאלי בלב (היפרטרופיה), ירידה ביכולת ההתכווצות של הלב ובהמשך לאי ספיקת לב.

6. דום נשימה בשינה (Sleep Apnea):

   • המנגנון: השמנה, במיוחד באזור הצוואר, עלולה לגרום לחסימה של דרכי הנשימה במהלך השינה.

   • ההשפעה על הלב: הפרעות נשימה אלו מובילות לירידה ברמות החמצן בדם ולעומס על הלב וכלי הדם, מה שמעלה את הסיכון ליתר לחץ דם, הפרעות קצב לב (כמו פרפור פרוזדורים) ומחלות לב.

הבשורה הטובה:

חשוב לדעת שגם ירידה מתונה במשקל (של 5%-15% ממשקל הגוף) יכולה להביא לשיפור משמעותי בכל גורמי הסיכון שהוזכרו לעיל, ולהפחית באופן דרמטי את הסיכון למחלות לב ולאירועים קרדיווסקולריים (כמו התקף לב ושבץ). שינויים באורח החיים, הכוללים תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה, הם הכלים החשובים ביותר במאבק נגד עודף משקל והגנה על בריאות הלב.

האתר שלי    הפייסבוק שלי

0586315508

יש לכם עוד שאלות לד”ר איליה ליטובצ`יק קרדיולוג? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום רב,

תזונה היא אחד מעמודי התווך המרכזיים לבריאות הלב וכלי הדם. שינויים תזונתיים נכונים יכולים להפחית משמעותית את הסיכון למחלות לב, להוריד לחץ דם, לשפר רמות כולסטרול וסוכר, ולסייע בשמירה על משקל תקין. הנה העקרונות והשינויים המומלצים:

1. הפחיתו צריכת שומנים רוויים ושומני טראנס:

• הימנעו מ: בשר שמן, עור עוף, מוצרי חלב עתירי שומן (חמאה, שמנת, גבינות שמנות), מזון מעובד ומטוגן, מאפים תעשייתיים, מרגרינה, חטיפים.

• המלצה: שומנים רוויים ושומני טראנס מעלים את רמות הכולסטרול ה"רע" (LDL) בדם, המהווה גורם סיכון מרכזי למחלות לב. קראו תוויות מזון והימנעו ממוצרים המכילים "שומן מוקשה" או "שמן צמחי מוקשה חלקית".

2. העדיפו שומנים בלתי רוויים (בריאים):

• הוסיפו לתפריט: אבוקדו, שמן זית, טחינה, אגוזים (שקדים, אגוזי מלך, פקאן), זרעים (צ'יה, פשתן, חמניות), דגים שמנים (סלמון, מקרל, סרדינים, טונה) העשירים באומגה 3.

• המלצה: שומנים אלו מסייעים בהורדת כולסטרול LDL ובהעלאת כולסטרול ה"טוב" (HDL), התורמים להגנה על כלי הדם.

3. הגבירו צריכת סיבים תזונתיים:

• הוסיפו לתפריט: ירקות (בכל הצבעים ובשפע), פירות, דגנים מלאים (לחם מלא, אורז מלא, שיבולת שועל, קינואה, בורגול), קטניות (עדשים, חומוס, שעועית, אפונה).

• המלצה: סיבים תזונתיים, במיוחד המסיסים, מסייעים בהפחתת ספיגת כולסטרול מהמעי, מייצבים רמות סוכר בדם, תורמים לתחושת שובע ומסייעים לשמירה על משקל תקין.

4. צמצמו צריכת מלח (נתרן):

• הימנעו מ: מזון מעובד (נקניקים, גבינות מלוחות, חטיפים, רטבים מוכנים, מרקים מוכנים), מזון משומר, מזון מהיר, תוספת מלח לשולחן.

• המלצה: צריכת נתרן גבוהה מעלה את לחץ הדם, מהווה גורם סיכון משמעותי למחלות לב. השתמשו בתבלינים ועשבי תיבול טריים לתיבול במקום מלח.

5. הפחיתו צריכת סוכרים מוספים:

• הימנעו מ: משקאות ממותקים (קולה, מיצים ממותקים, משקאות אנרגיה), ממתקים, עוגיות, עוגות, דגני בוקר ממותקים, יוגורטים ממותקים, רטבים רבים.

• המלצה: סוכר מוסף (שאינו מגיע מפרי טבעי) תורם לעלייה במשקל, לעלייה ברמות טריגליצרידים (שומנים בדם) ולסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2, כל אלו פוגעים בבריאות הלב.

6. שלבו חלבונים רזים:

• הוסיפו לתפריט: עוף והודו (ללא עור), דגים, קטניות, ביצים, מוצרי חלב דלי שומן, טופו.

• המלצה: חלבון חיוני לבניית שרירים, מסייע לשובע ומפחית את הצורך בנשנושים מיותרים.

7. שימו דגש על שיירי צמחי (אורח חיים ים-תיכוני):

• המלצה: התזונה הים-תיכונית נחשבת לאחת התזונות הבריאות ביותר ללב. היא כוללת: הרבה ירקות ופירות, דגנים מלאים, קטניות, שמן זית כמקור שומן עיקרי, דגים (מספר פעמים בשבוע), כמויות מתונות של עוף ומוצרי חלב, וצריכה מועטה של בשר אדום ומזון מעובד.

8. הקפידו על גודל מנות ושמירה על משקל תקין:

• המלצה: גם מזונות בריאים מכילים קלוריות. אכילה מוגזמת של כל סוג מזון עלולה להוביל לעלייה במשקל, המהווה גורם סיכון למחלות לב ולתסמונת מטבולית.

9. שתו מספיק מים:

• המלצה: מים חיוניים לתפקוד תקין של הגוף, כולל מערכת הדם. הם גם מסייעים בתחושת שובע.

חשוב לזכור:

• לא צריך מהפכה ביום אחד: התחילו בשינויים קטנים ועקביים.

• התייעצו עם איש מקצוע: דיאטן/ית קליני/ת יכול/ה לבנות עבורכם תוכנית תזונה מותאמת אישית, תוך התחשבות במצבכם הבריאותי, בהעדפותיכם ובהרגלי חייכם.

אימוץ תזונה נכונה הוא השקעה משתלמת בבריאות שלכם, שתניב לכם לב חזק ובריא לאורך שנים.

בברכה,
ד"ר איליה.

האתר שלי    הפייסבוק שלי

0586315508

יש לכם עוד שאלות לד”ר איליה ליטובצ`יק קרדיולוג? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!