מכורים לסמארטפון
לפני כמה ימים פגשה אותי שכנה נרגשת בקניון: "את לא תאמיני, היא אמרה לי, כרגע יצאתי מחנות שבה קניתי משקפי קריאה, והמוכרת שהמליצה לי על המשקפיים המתאימים לראייה מרחוק ומקרוב ניסתה לשכנע אותי בטיעון ’מנצח’ כנגד קניית שני זוגות משקפיים נפרדים לכל מטרה: ’אלה לא יהיו לך טובים כי בזמן נהיגה לא תוכלי לקרוא אס-אמ-אסים מהטלפון’..."
זה היה הרגע הסופי בו נולד הטור הזה שמתבשל בתוכי זה זמן רב על המכשיר המשחית הזה, הסמארטפון, איתו קשרתי קשרי אהבה-שנאה/משיכה-סלידה...כל התשובות נכונות.
כמעט כל בעל מכשיר טלפון חכם - נופל למלכודת הקשה של ההתמכרות. למה זה קורה לנו? כי הוא עושה בשבילנו הכל (כמעט...) הוא מצלם לנו, מקרין לנו וידיאו, משמיע לנו מוסיקה, מעיר אותנו בבוקר, מזכיר לנו שיש לנו תור לקופת חולים, שיעור ספורט וישיבה חשובה, מספק לנו חדשות, מספק מידע, מתרגם לנו, מחשב לנו, מאפשר לנו להתכתב עם חברינו, לשוחח איתם, לראות את התמונות מהצעת הנישואין שקיבלו ואחר כך מהילד הראשון שנולד - בקיצור האלוהים החדש. ואת האלוהים צריך לעבוד: להטעין אותו, לשמור עליו שלא ישבר, להתאים לו בגד טוב שיגן עליו. למעשה הדבר היחידי שחסר לנו הוא להעלות דברי מנחה- והנה הוא יוכתר רישמית לעבודת האלילים המודרנית.
עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות, הם מונחים המתארים את יחסה של היהדות כלפי הפגניות, שהיא פולחן דתי המופנה לישויות חומריות.
בגיליון ינואר של המגאזין האינטרנטי "האב" נערך סקר שבדק עד כמה השפיע מכשיר האייפון על חיינו מאז שיצא לאוויר העולם ב-2007. 46% מהמשיבים אמרו כי האייפון שינה את חייהם לחלוטין ועוד 23% מיתנו מעט ואמרו ששינה את חייהם במידה מסויימת, ואם תשאלו אותי- כל שאר המשתמשים באייפון פשוט לא הודו במה שהכי קשה לאנשים מכורים להודות: "אני מכור!"
באתרים שונים ברחבי האינטרנט מצאתי את המידע הרישמי על ההתמכרות - היא מובילה להשלכות שליליות ובאה על חשבונם של צרכים חשובים אחרים, במקרים קשים של התמכרות התנהגותית, לעיתים נצפות תופעות המזכירות התמכרות לסמים.
אך למה לי לשוטט ברחבי האינטרנט? מספיק לצפות בתלמידי בשיעורים, שלא לדבר על ההפסקות, בילדי הפרטיים, בחברי ובבן זוגי... הטלפון החכם אולי מקשר בין אנשים רחוקים, אך גם מרחיק אנשים קרובים, הוא גורם לנו להעליב אותם כי שיחת הטלפון יותר חשובה מהשיחה איתם, לזלזל בהם כי השיחה מהטלפון יותר חשובה מהזמן שלהם, לסכן את חיינו וחיי האחרים כי הטקסט שנכנס כרגע מסקרן אותנו כל כך שלא ניתן להתאפק ומוכרחים לקרוא אותו גם כשאתה באמצע נהיגה או באמצע חציית כביש, הוא מנוון את גופנו כי זה מה שקורה כשנותנים לאצבעות ללכת במקומך, הוא מטריד את הסובבים כי לא באמת מעניינת את כולם השיחה הקולנית שלנו, הוא הופך אותנו לנרקיסיסטים שתחביבם העיקרי הוא לאסוף לייקים ככל הניתן, והוא בעיקר גוזל את זמננו מהספרים הטובים ומזמן האיכות שלנו שכבר לא יכול להכיל התמסרות טוטאלית לדבר אחר מלבדו.
באותו סקר שהזכרתי בתחילת המאמר מדברים על כך ש41% מהאנשים טוענים כי אם הם יאבדו את האייפון "זו תהיה טרגדיה".
ובבית הספר? איזה מורה יכול להתחרות עם ההיצע האטרקטיבי שמציע המכשיר החכם לתלמידים?
מדי שיעור אני אוספת אל שולחני שלל מכשירים חכמים עם כיסויים מרהיבים וזאת לאחר אזהרות חוזרות על כך שבמהלך השיעור אסור להוציא את המכשיר מהתיק...ההערה על השימוש במכשיר בזמן השיעור נרשמת כהתנהגות לא ראויה - אך התלמיד המכור לא מסוגל לשלוט בדחף שלו לראות כמה לייקים קיבל לתמונה החדשה שהעלה היום לפייסבוק - וכך האוסף של הטלפונים שעל שולחני הולך ונערם כשהם נותנים לי בהכנעה את המכשיר האהוב ל- 45 דק’ שנראות עבורם כנצח. ישנם מורים,לצערי, שהרימו ידיים ומתעלמים לחלוטין מהתלמידים המשתמשים בטלפון הנייד בשיעור תוך שהם מנחמים את עצמם על כך שלפחות השימוש בטלפון מייצר שקט תעשייתי- אך אין לי ספק שהתהליך הלימודי נפגע כמו כל שאר התהליכים שנפגעים בחיים הנורמליים של האדם המכור.
אולי בכל זאת אפשר לאמר שעם הולדת הסמארטפון נולדה סופית עבודת האלילים של העולם המודרני ממנה הוזהרנו שוב ושוב בתורה:
"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם, כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה, בְּיוֹם דִּבֶּר ה’ אֲלֵיכֶם, בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל..."(דברים ד 15-16).
הכותבת הינה מורה למחשבת ישראל ותנ"ך בתיכון.
לבלוג של עינת:http://einatmizhar.wordpress.com
