פיקוח על השקעות: מה זה ואיך הוא עובד בישראל
המסחר בשוק ההון וההשקעות הוא חופשי ופתוח לכולם, אבל מי שומר על האינטרסים שלנו כמשקיעים וכלקוחות? כך עובד הפיקוח בישראל
דניס לר
השקעות בשוק ההון הן לב לבו של השוק החופשי. המקום שבו מיזמים, חברות, סטארט-אפים ותאגידים נלחמים על אמון המשקיעים וכספם. מטבע הדברים, על מנת שהשוק יתקדם ויתפתח, ואכן יהווה שוק חופשי, המגבלות על סכומי השקעה, בחירת ניירות הערך וטקטיקות השקעה, הן מעטות. עם זאת, ניסיון של מאות שנים מראה שיש צורך לפקח על עולם ההשקעות, במטרה לצמצם כמה שניתן פגיעה במשקיעים. פיקוח רגולטורי על השקעות בא להגן על משקיעים מפני מידע כוזב, הבטחות שווא, חוסר שקיפות בנוגע לפעילות, מינוף לא מבוקר, תרמיות פירמידה, אינטרסים זרים, בעלויות צולבות, הפרת הסכמים וכן הלאה. במילים אחרות – כל מה שיכול לפגוע ולסכן משקיע באופן שאינו הוגן, לא חוקי או לא שקוף. בישראל פועלות כיום שלוש רשויות פיקוח עיקריות: רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, המפקח על הבנקים ורשות ניירות ערך שתפקידן הוא פיקוח על השקעות בשוק ההון ומחוצה לו, ושעל תפקידיהן נפרט בהמשך. מחוץ לספרת ההשקעות המפוקחות, מתקיימת גם פעילות של השקעות שאינן מפוקחות – שאינן דווקא לא חוקיות. גם עליהן נפרט בכתבה, ונסביר ממה רצוי להיזהר כאשר נכנסים להשקעה לא מפוקחת, ללא ידע מוקדם מספק.
רשות ניירות ערך
רשות ניירות ערך היא גוף רגולטורי שהוקם ב-1968 מתוקף חוק ניירות ערך, ועוסק בכל הנוגע להגנת משקיעים במסחר בניירות ערך בשוק ההון ובתעשיית קרנות הנאמנות. אחד מעמודי התווך של מסחר במניות ואג"ח בבורסה הוא שקיפות – היכולת של המשקיע להיחשף לפעילות העסקית של החברות הנסחרות, לדו"חות כספיים תקופתיים ולמבנה האחזקות בכל חברה היא קריטית למסחר ני"ע הוגן. לפיכך, רשות ניירות ערך מופקדת על פיקוח שוטף אחר פעילויות דיווח של חברות הנסחרות בבורסה וחברות נוספות החייבות בדיווח לציבור המשקיעים. החברות נדרשות לפרסם דיווחים תקופתיים מדי רבעון, חציון ושנה, שכוללים מידע כספי, ודו"ח דירקטוריון. אבל גם חברות שטרם נסחרות צריכות לספק מידע לציבור המשקיעים הפוטנציאליים – לפני ההנפקה. דיווח זה נעשה דרך תשקיף – מסמך המפרט את המצב הפיננסי ואת המבנה העסקי של החברה. לפי מדיניות רשות ניירות ערך, פרסום פרטים כספיים של חברה ליותר מ-35 אנשים, מחייב תשקיף רשמי ומסודר. הרשות גם נותנת היתרים לפרסום תשקיפים של קרנות נאמנות הכוללים מדיניות השקעה, הרכב הקרן ועוד.
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון
רשות שוק ההון היא גוף ממשלתי שהחל את דרכו כגוף עצמאי בשנת 2016, בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016. לפני כן, הפיקוח נעשה דרך אגף ייעודי במשרד האוצר. תפקיד הרשות הוא לוודא מינהל תקין בהתאם לחוקי המדינה ולתזכירי המפקח על שוק ההון, ומעקב אחר יציבות אקטוארית כדי לדאוג ליכולת פירעון התחייבויות הגופים לציבור. בנוסף, הרשות אמונה על פיתוח תחרותיות בשווקים הפיננסיים באמצעות רפורמות מבניות ומתן רישיונות, על מנת להוזיל ולטייב את השירותים הפיננסיים עבור ציבור הצרכנים. רשות שוק ההון אינה עוסקת בפיקוח על פעילות המסחר בניירות ערך עצמה, אלא על שירותים פיננסיים, שפעמים רבות מבוססים על מסחר בבורסה ופיקוח על גופים פיננסים חוץ בנקאיים. בין אלה ניתן למנות בתי השקעות , חברות ביטוח וגופים המנהלים קרנות פנסיה, קופות גמל מסוגים שונים, קרנות השתלמות ומוצרים פיננסיים נלווים. ענף נוסף שנמצא תחת אחריותה הרגולטורית של הרשות הוא ענף הביטוח – חברות ביטוח, סוכני ביטוח ומוצרים ביטוחיים. ולבסוף, היא אחראית לפקח על כל פעילות בתחומי השירותים הפיננסיים, כגון הלוואות חוץ-בנקאיות, הלוואות P2P וכדומה. מאז הקמתה כגוף עצמאי הרשות פעלה באופן אקטיבי כדי לפתוח את השוק הפנסיוני בישראל לתחרות, ולהוזיל עלויות לצרכנים בביטוח ובמוצרים פיננסיים. בין הרפורמות שהובילה הרשות ניתן למנות את השקת קרנות הפנסיה הנבחרות (קרנות ברירת מחדל), הרפורמה בביטוחי הבריאות, מס הכנסה שלילי, חיסכון לכל ילד וקופות גמל להשקעה.
המפקח על הבנקים (בנק ישראל)
בתוך בנק ישראל פועל הפיקוח על הבנקים – חטיבה שכל תפקידה הוא להשגיח על פעילות המערכת הבנקאית: "להגן על כספי המפקידים ולשמור על יציבות המערכת הבנקאית, להבטיח התנהלות הוגנת של הבנקים מול הלקוחות, ולקדם את התחרות והחדשנות במערכת הבנקאית". פעילות הפיקוח על הבנקים קיימת הלכה למעשה עוד מ-1941 תחת "פקודת הבנקאות" מימי המנדט הבריטי, אך היא שונתה וקיבלה סמכויות נוספות במרוצת השנים. הפיקוח מפרסם הוראות להתנהלות הבנקים ואלה מחויבים לעמוד בכללים, למשל סוג המידע שהם חייבים למסור ללקוחות, סוגי השירותים שמותר לבנק להציע ותחת אילו תנאים, פיקוח על רמת הריבית המוצעת ועוד. בנוסף, מערך הפיקוח על הבנקים מפעיל שירות פניות ציבור, שאליו כל לקוח שחש שהבנק נהג אתו שלא כשורה יכול להגיש תלונה.
השקעות לא מפוקחות: מה רצוי לבדוק
מחוץ לתחומי הפיקוח של הרגולטורים שהוזכרו פה, פועל גם עולם של השקעות שאינן מפוקחות. השקעה שאינה מפוקחת אינה בהכרח אסורה לפי חוק, זאת משום שתהליך הסדרה בחוק של תחומי השקעה חדשים, לוקח זמן ומטבע הדברים, הם אינם מפוקחים בתחילת הדרך. תחום זירות המסחר למשל, היה תחום שפעל באופן חוקי, אך ללא פיקוח מוסדר, במשך שנים. עם זאת, להשקעה בגורמים שאינם מפוקחים יש פוטנציאל סיכון רב יותר, במיוחד למשקיעים מן השורה ללא ידע וניסיון נרחב. זאת משום שאין במקרה כזה סטנדרטים להתנהלות המעוגנים בחוק ובשל הסיכוי להיחשף למידע שגוי או מטעה. כך למשל, אין פיקוח על חובת גילוי בכל הנוגע לנתונים על היקף ההשקעה, תשואתה, רמת הסיכון שלה, ועמלות שונות היכולות להקטין את הרווח. ניתן להיחשף גם להתנהלות תאגידית רשלנית העשויה לכלול אי רישום של ההשקעה, עירוב חשבונות או התנהלות בעייתית של נושאי משרה בגוף הלא מפוקח. כדי לדעת אם מדובר בהשקעה מפוקחת, מה שצריך לעשות הוא להיכנס לאתר רשות ניירות ערך , שבו מפורטים הגופים הנמצאים תחת פיקוח (הרשות גם מפרסמת אזהרות לציבור). ניתן גם להתייעץ עם גורמי מקצוע מפוקחים כמו יועצי השקעות בעלי רישיון, כדי לברר אם מדובר בגוף מפוקח ואף לבדוק במאגרים משפטיים אם קיימות תביעות כנגד אותו גורם.
* אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה ואין באמור משום תחליף לשיווק השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח.
קרדיט תמונה Shutterstock
