ירושלים
השימוש בירושלים כדי להפחיד את עם ישראל או כדי למשוך יותר קולות הוא ציני ומוזיל את ערכה של העיר החשובה הזאת, בעלת ההיסטוריה המרשימה, העיר היפה והמורכבת , בירת ישראל.
ירושלים מככבת בקמפיין הבחירות וכאילו לא די בכך, הגיע השלג וצבע אותה לבן ובין לילה הפך אותה למלכת היופי המוכתרת שוב ושוב רק הפעם בשמלה לבנה.
השימוש בירושלים כדי להפחיד את עם ישראל או כדי למשוך יותר קולות הוא ציני ומוזיל את ערכה של העיר החשובה הזאת, בעלת ההיסטוריה המרשימה, העיר היפה והמורכבת , בירת ישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מבטיח לנו שרק הוא ישמור על ירושלים מאוחדת ואני, שמלמדת בשיעורי מחשבת ישראל את נאום יצחק רבין בסיום מלחמת ששת הימים, מזדעזעת לגלות שתלמידים בכיתה יוד לא יודעים כלל שרבין היה הרמטכ"ל במלחמה זו. הם יודעים מעט מאד על המלחמה הזאת ותוצאותיה, אבל כולם מכירים את נפתלי בנט וסומכים עליו שהוא יהיה מי שישמור להם על ארץ ישראל ועל השטחים שנכבשו מתישהו...על ידי רמטכ"ל כלשהו...תחת ממשלה איזשהי...
כך פתח יצחק רבין הרמטכ"ל אז את נאומו כשקיבל את התואר ד"ר של כבוד בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית בהר הצופים, כהוקרה על ניצחונו של צה"ל במלחמה זו ואיחודה של העיר לאחת:
"כבוד נשיא המדינה, ראש הממשלה, נשיא האוניברסיטה העברית, רקטור האוניברסיטה, חבר הנאמנים, מורי ורבותי.
ביראת כבוד עומד אני לפניכם, מורי הדור, כאן, במקום הקדום ומלא ההוד הנשקף אל בירת הנצח שלנו, וצופה על פני במותיהן של קדמוניות עמנו יחד עם אנשים דגולים אחרים, שבוודאי ראויים הם לכך מאוד. מבקשים אתם לחלוק לי את הכבוד הגדול בהעניקכם לי את התואר דוקטור לפילוסופיה. הרשו לי לומר את אשר על ליבי:
רואה אני את עצמי כאן, כנציגם של אלפי המפקדים ורבבות החיילים שהביאו למדינה את הניצחון במלחמת ששת הימים; הנני נציגו של צה"ל כולו..."
"בירת הנצח שלנו" לא היה ביטוי שהמליץ עליו יועץ לענייני קמפיין אלא ביטוי של רמטכ"ל שראה את הצנחנים בוכים ליד הכותל.
ראש הממשלה באותה מלחמה היה לוי אשכול שעמד בראש מפלגת המערך ושר הביטחון היה משה דיין שאף הוא היה מאותה מפלגה.
הממשלה הוצגה בפני הכנסת ב-12 בינואר 1966 ומעניין שאת עיקר נאומו הקדיש אשכול לבעיות הכלכלה, ואכן אלו עמדו בראש סדר היום הציבורי בתחילת כהונתו. לאשכול לא היה רקע צבאי או נסיון צבאי אך הוא התעקש להחזיק בתיק הביטחון.
ב-29 במאי נכתב במאמר המערכת של "הארץ" כי "מר אשכול לא בנוי כדי להיות ראש הממשלה ושר הביטחון במצב הנוכחי".
בסופו של עניין אשכול מינה את משה דיין לשר הביטחון ומלחמת ששת הימים לכשפרצה, הייתה הניצחון הצבאי הגדול ביותר שלו זכתה מדינת ישראל מאז ומעולם. תוך שישה ימים הביס צה"ל את צבאות ערב, כבש את חצי האי סיני, את יהודה ושומרון, את רצועת עזה ואת רמת הגולן. ירושלים אוחדה, ושוחרר הכותל המערבי.
מעניין היה לבדוק בסקר שתעשה מינה צמח כמה ישראלים היום מגיל 35 ומטה המצביעים בחרדה לימין הקיצוני שישמור להם על אדמות ארץ ישראל, יודעים שהמפלגה שהביאה את מדינת ישראל לניצחון המפואר הזה הייתה המערך.
מעניינת יותר היא העובדה שהמפלגה היחידה שלא מזכירה את ירושלים ולא מתהדרת בנוצותיה היא אותה מפלגה שהביאה לאיחודה ולשחרור הכותל.
אולם אחד הקטעים המרגשים אותי יותר בנאומו של רבין הוא החלק שבו רבין מדבר דווקא על מחיר הניצחון ועל ערכי צה"ל:
"צהלת הניצחון אחזה בעם כולו. אף על פי כן, נתקלים אנו יותר ויותר בתופעה מוזרה בקרב עדת הלוחמים עצמם. אין הם יכולים לשמוח בלב שלם, ויותר מקב של עצב ותדהמה נמסכים בחגיגתם, ויש אפילו שאינם חוגגים כלל. הלוחמים בקווים הקדמיים ראו במו עיניהם לא רק את תפארת הניצחון, אלא גם את מחירו - חבריהם נפלו לידם, מתבוססים בדמם. ויודע אני שהמחיר הנורא ששילם האויב נגע אף הוא עמוק בליבם של רבים מהם. יתכן שהעם היהודי לא חונך ולא הורגל לחוש את שמחת הכיבוש והמנצח..."
