העיריות חולון וראשון לציון בפנייה לבג”צ:
גם לנו מגיע חלק מחלוקת ההכנסות מנתב”ג לטענת הרשויות, כל הליך קבלת התקנות לחלוקת ההכנסות מנתב”ג נראה כמחטף של ערב בחירות
עיריית חולון ועיריית ראשון לציון הגישו היום לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים נגד שר הפנים ושר האוצר בבקשה לתיקון או לביטול התקנות המפלות את חולון וראשון לציון. העתירה הוגשה גם נגד העיריות לוד, יהוד נווה מונוסון, בני ברק, אור יהודה, רמלה, אלעד, מודיעין מכבים רעות, בת ים, אזור, בית דגן, שוהם, גבעתיים, ת"א, רמת גן וקריית אונו וכן המועצות האזוריות חבר מודיעין ושדות דן, העלולות להיות מושפעות מבג"צ זה. העתירה הוגשה על ידי עו"ד דותן שני ועו"ד יורם זמיר ממשרד שפיגלמן, קורן, זמיר ושות’ - עורכי דין.
העתירה הוגשה כנגד התקנות וחלוקת הכספים לרשויות המקומיות הסמוכות לנתב"ג, אשר אינן כוללות באופן תמוה את חולון וראשל"צ. חולון וראשל"צ מעלות טענות כנגד הליך החקיקה המהיר, שנראה כי נעשה כמחטף טרם הבחירות לכנסת, נגד הקריטריונים שנקבעו ונגד ההתעלמות מכך ששתי ערים אלה ותושביהן סובלים ממסלולי המטוסים אך נותרו בלי כל תשלום מהמדינה בשל היותן רשויות איתנות כלכלית, כלומר: מנהלות את כספי הציבור עליהן הן מופקדות באחריות.
בעתירתן מבקשות הרשויות מבית המשפט הנכבד לתת צו על תנאי המורה לשרי הפנים והאוצר להתייצב בפניו ולתת את נימוקיהם מדוע לא יבוטלו תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון) (הוראת שעה), תשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות לחלוקת הכנסות נתב"ג" או "התקנות"), הן לנוכח התקנתן בתהליך שנחזה כמחטף שלטוני בתקופת בחירות, בניגוד להלכה הפסוקה ולהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, בהליך פגום מעיקרו, הן מחמת חריגה מסמכות (במובנו הצר של המונח) והן לנוכח היותן בלתי סבירות באופן קיצוני; מדוע, לחילופין, לא יתוקנו התקנות לחלוקת הכנסות נתב"ג באופן שתבוטל החרגתן של רשויות מקומיות איתנות מכלל הרשויות הזכאיות לקבל כספים מתוך התקציב השנתי המוקצה לרשויות מקומיות סמוכות לנמל התעופה בן-גוריון.
כמו כן מתבקש בית המשפט הנכבד להוציא מלפניו צו ביניים שימנע את יישומן של התקנות עד להכרעההסופית בעתירה זו, ובפרט ימנע את החלוקה בפועל של כספי התקציב לשנים 2018 ו- 2019 על פי הכלליםהמפורטים בתקנות (ואם חלק מהכספים כבר חולקו אזי ימנע את חלוקת הכספים שטרם חולקו). לחילופין מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן כל סעד אחר, כפי שיראה לו צודק ונכון בנסיבות העניין.
