כמה מדליות אפשר להכניס לבית אחד
השבוע התקיים בבית לעברית, מפגש היסטורי של משפחת מדליה לדורותיה, אחת המשפחות הוותיקות שהתגוררו בראשון לציון המושבה
כשמספרים על המשפחות הוותיקות ביותר בראשון לציון, אי אפשר שלא לציין את משפחת מדליה- אברהם יצחק, פסיה ושמונת ילדיהם, שקבעה את ביתה באחת החלקות החקלאיות במושבה, לימים מתחם בית הספר חביב, שלוש שנים לאחר הקמת המושבה, ב-1885. לרגל השקת ספר הזיכרונות של הנין, אברהם מדליה, "הצבעים והריחות של הזיכרון" אודות המשפחה ולרגל הסרת הלוט מעל שלט "בית מדליה", שהוצב בכניסה לבית וכיום משמש כמטה ההקמה של בית לעברית, יזם בית לעברית מפגש היסטורי של משפחת מדליה לדורותיה.
משפחת מדליה – אברהם יצחק, פסיה ושמונת ילדיהם, הגיעו אל המושבה מירושלים, בה שהו ארבע שנים לאחר עלייתם מרוסיה וקבעו במבנה זה את ביתם. במרתף הבית פעל בית חרושת לגזוז, שייצא את תוצרתו ליישובים הסמוכים. המשפחה גרה במבנה עד לשנת 1937, עת העמידו אותו לרשות בית הספר. בין צאצאיה של המשפחה הענפה נמנים דורון מדלי - פזמונאי, הילה מדליה - מפיקת סרטים ועדנה מדליה- אלופת הארץ לשעבר בהטלת כידון.
מאז שנת 2013, בית מדליה משמש כמטה ההקמה של בית לעברית ראשון לציון, שתכנונו ותכניתו הוצגו בפני האורחות והאורחים.
במהלך האירוע, הסיר ראש העירייה, דב צור, יחד עם בני המשפחה את הלוט מעל שלט "בית מדליה" שהוצב בכניסה לבית ובכך נעשה תיקון היסטורי, שכן בית זה מכונה שנים ארוכות על ידי רבבות בוגרי בית ספר חביב כבית השרת – משום ששלום כהן ז"ל, השרת המיתולוגי של בית הספר, התגורר בבית זה עם משפחתו ושירת נאמנה את בית ספר חביב במהלך עשרות שנים.
מפגש היסטורי זה הינו ראשון במסדרת מפגשים שיקיים בית לעברית בשנה הקרובה, מפגשים של משפחות שושלתיות הקשורות למורשת ההיסטורית ולמתחם ההיסטורי של בית ספר חביב ואשר יש להן קשר אל מורשת העברית, שראשון לציון מובילה מיום הקמתה.
התמונות ההיסטוריות באדיבות מוזיאון ראשון לציון.
