חוק חתימה אלקטרונית
בשל השימוש הגובר באינטרנט ובאמצעים אחרים של תקשורת אלקטרונית מחייב להתאים את ספר החוקים למציאות החדשה. אחד התנאים החשובים שמסייעים להצלחה במשימה זו כרוך להסדרת המעמד והתוקף של החתימה האלקטרונית
בשל השימוש הגובר באינטרנט ובאמצעים אחרים של תקשורת אלקטרונית מחייב להתאים את ספר החוקים למציאות החדשה. אחד התנאים החשובים שמסייעים להצלחה במשימה זו כרוך להסדרת המעמד והתוקף של החתימה האלקטרונית. בשנת התשס"א 2001, הכנסת נעתרה לאתגר המדובר על ידי חקיקת חוק חתימה אלקטרונית. מדובר על חוק אשר נכנס לתוקפו ביום 4 באוקטובר 2001. המטרה העיקרית של החוק היא להגביר את הוודאות ביחס לתוקף ולמעמד של מסרים אשר חתומים באופן אלקטרוני.
מה צריך לדעת על חתימה אלקטרונית
במשך שנים רבות הורגלנו לחתום על מסמכים שונים בחתימת ידנו באמצעות כלי כתיבה. אולם, בשנים האחרונות סיגלנו דרכי חתימה אחרות כגון: חתימה באמצעות מסכים אלקטרוניים, מחשבי לוח, באמצעות אצבע, באמצעות כלים דמויי עט, באמצעות סריקה של חתימת היד שלנו לקבצי מחשב ועוד. מדובר על דרכי חתימה טכנולוגיות שהפכו להיות נפוצות עד כדי שימוש יומיומי בהן.
המטרה של החתימה היא ביטוי של כוונת החותם לאשר את התוכן של המסמך שהוא חותם עליו ואת ההסכמה שלו. מטרה נוספת היא לזהות את החותם וזאת לאור העובדה שלכל אדם יש חתימה ייחודית. יחד עם זאת, לא מעט אנשים תוהים כיצד ניתן לוודא שחתימה אלקטרונית נעשתה אכן על ידי החותם ולא על ידי מישהו אחר שחתם בשמו או העתיק את חתימתו וכן, האם בית המשפט יראה בחתימות הללו כקבילות.
בשנת 2001 נחקק חוק חתימה אלקטרונית כאשר המטרה העיקרית של החוק היא להגביר את הוודאות בעת ביצוע פעולות באופן אלקטרוני, במיוחד באינטרנט וזאת על ידי הבטחת הזהות של חותמים המשתמשים באמצעים אלקטרוניים מסוימים וגם הכרה במעמד הראייתי של החתימות המתבצעות באמצעים הללו.
סוגי חתימות אלקטרוניות בחוק
בחוק המדובר נקבעו שני סוגים עיקריים של חתימה אלקטרונית:
חתימה אלקטרונית מאובטחת שהיא חתימה שמתקיימות בה כמה דרישות שמפורטות בחוק לדוגמא: ייחודיות החתימה, האפשרות לזהות את בעל החתימה, הפקת החתימה באמצעי הנמצא בשליטה הבלעדית של החותם וכן האפשרות לזהות שינויים מאוחרים במסר האלקטרוני אשר אליו הוצמדה החתימה
חתימה אלקטרונית מאושרת- מדובר על חתימה שיש לה אמינות גבוהה יותר מהחתימה האלקטרונית המאובטחת שכן, החתימה המדוברת מקבלת גם אישור על ידי צד שלישי שהוא גורם רשום במשרד המשפטים על פי ההוראות החוק.
מהו המעמד של חתימה אלקטרונית?
בחוק חתימה אלקטרונית נקבע כי חתימה אלקטרונית תהיה קבילה בבתי המשפט. התיקון של החוק שאושר כולל שינוי במעמד הראייתי של החתימה האלקטרונית המאובטחת. בהתאם לחוק נקבע בחוק כי מסר אלקטרוני אשר חתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת יהיה ראייה לכך שהחתימה היא אכן של בעל אמצעי החתימה וכי חותם החתימה אישר את המסר האלקטרוני, התיקון לחוק שינה את המעמד הראייתי של החתימה באופן שבו הראייה לכאורה היא לכך שלא חלו שינויים במסר לאחר החתימה שלו וכי הוא נחתם באמצעי חתימה אשר מתאים לחתימה האלקטרונית. כלומר, החתימה האלקטרונית המאובטחת לא מהווה יותר ראיה לכך שהחתימה נעשתה על ידי בעליה אלא רק חתימה מאושרת תוכל להוות ראייה לכך.
תיקון נוסף שנעשה בחוק זה הוא ההקלה בדרישה להחתמת אדם על טפסים דיגיטליים רק באמצעי של חתימה אלקטרונית, אך בתנאי שעיקר החתימה מקיימת את מטרתו של החיקוק הספציפי. מדובר על תנאי שנוסח בצורה עמומה וזאת בכוונה להסיר את החסמים בתחום החתימה האלקטרונית וכך בעצם לאפשר שימוש גמיש בחתימה
אם יש בעיה כלשהי עם חתימה אלקטרונית שנחתמה על חוזה כלשהו, ניתן לפנות לבית המשפט וזאת בכדי לברר את הדברים בצורה רלוונטית ובהתאם לחוק המדובר. חשוב שגופים שיש להם עניין לעשות שימוש בישראל בחתימות אלקטרוניות יעשו זאת בד בבד עם יישום נכון של החקיקה המתאימה ותיקון החוק.
