התקף חרדה – דרכי התמודדות
התקפי חרדה הם הסוג הנפוץ ביותר של הפרעה נפשית בעולם המערבי. על פי הערכות המומחים וארגוני הבריאות בארץ, כ-5% עד 10% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות חרדה בדרגת עוצמה כזו או אחרת. חשוב לזכור כי רוב בני האדם יחוו הפרעת חרדה מסוימת בשלב זה או אחר בחייהם, אם סובלים מהתקפים חוזרים ונשנים חשוב לעבור אבחון מקצועי ולקבל טיפול מתאים
התקפי חרדה הם הסוג הנפוץ ביותר של הפרעה נפשית בעולם המערבי. על פי הערכות המומחים וארגוני הבריאות בארץ, כ-5% עד 10% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות חרדה בדרגת עוצמה כזו או אחרת. חשוב לזכור כי רוב בני האדם יחוו הפרעת חרדה מסוימת בשלב זה או אחר בחייהם, אם סובלים מהתקפים חוזרים ונשנים חשוב לעבור אבחון מקצועי ולקבל טיפול מתאים.
כדאי לדעת כי התקף חרדה עלול להופיע בפתאומיות ובכל גיל, יחד עם זאת הסטטיסטיקה מוכיחה כי התופעה נפוצה יותר בתחילת הבגרות וההתקפים שכיחים יותר בקרב נשים ובקרב אנשים עם רמת משכל גבוהה מהממוצע.
מה לעשות אם מזהים התקף חרדה?
להתקפי החרדה יש תסמינים שונים ומגוונים, לעיתים הסימפטומים מזכירים בעיה רפואית, למשל לחץ בחזה הדומה לסימני של התקף לב, סחרחורת ותחושת בלבול המזכירים תסמינים של אירוע מוחי וכו’. אם חשים בסכנת חיים אין לקחת סיכונים מיותרים וחשוב להגיע לבדיקה בחדר מיון כדי לשלול סכנה בריאותית, במצבים הקלים מומלץ לפנות אל רופא המשפחה וכדאי לתאם תור לפסיכולוג או לפסיכיאטר מומחה.
כאשר מזהים התקף חרדה חשוב להפנים כי התחושות הלא נעימות הנלוות להתקף אינן מעידות על סכנת מוות, חוסר שליטה או שגעון. אם מפרשים לא נכון את התסמינים הגופניים הנלווים להתקפי הפאניקה, כדוגמת דופק לב מואץ, סחרחורת, בלבול וכיוצא בזה, הלחץ הנפשי גובר ומעצים את הסימפטומים האופייניים להתקפי הפאניקה. לכן, יש ללמוד טכניקות הרגעה ולהיעזר בהן להרפיית השרירים ולהרגעת הנשימה. ההרפיה מסייעת להשיג שליטה על התגובות הגופניות הנלוות להתקף הפאניקה.
הטיפים הבאים יכולים לסייע בהתמודדות נכונה בזמן התקף החרדה:
קשיי נשימה – קוצר נשימה הוא סימפטום נפוץ של התקפי פאניקה, קשיי נשימה גורמים לסטרס גבוה ולתחושה של סכנת חיים מוחשית. חשוב לזכור כי זהו תסמין בלבד של ההתקף ולא נמצאים באמת בסכנת חיים, לכן כדאי לתרגל נשימות עמוקות וממושכות וטכניקות הרפיה נוספות להרגעת הנשימה כמו מיינדפולנס, וכדאי לצאת לפארק קרוב לבית ולבצע הליכה מתונה תוך כדי נשימה ארוכה ועמוקה.
דופק מהיר – דפיקות לב מואצות וחזקות הן סימפטום מוכר של התקף חרדה, אם חווים את ההתקף בזמן מנוחה או ישיבה מומלץ לקום ולהתהלך או לעסוק בפעילות אחרת שהולמת את מצב הגוף.
לחץ או כאב באזור החזה – התחושה בזמן ההתקף היא כי עומדים לעבור התקף לב, לכן כדאי לשנות תנוחה בזמן השינה, להתרומם לישיבה כדי להקל על בית החזה ומומלץ לתרגל הרפיה, מדיטציה או לנשום עמוק.
תחושה של סכנת מוות – אנשים החווים התקפי פאניקה עלולים לחשוב שהם נמצאים בסכנת מוות מוחשית, וכדי להקל על התסמינים ולצאת מהתחושה מומלץ להשתמש בטכניקות הרפיה יעילות, אפשר גם להיעזר באדם קרוב כדי לשהות איתו, לקבל תמיכה נפשית ולהירגע.
צמרמורת או תחושת נימול – בזמן התקף פאניקה עלולים לחוות צמרמורת ותחושת נימול באיברים שונים, בדרך כלל בגפיים. הפתרון לתופעה הוא להניע את האיבר כדי להזרים דם לאזור, לשנות תנוחה ולתרגל הרפיה.
טיפול מקצועי על ידי מומחה
חשוב לעבור אבחון על ידי פסיכולוג או פסיכיאטר מומחה על מנת לאבחן הפרעת חרדה וכדי לקבל טיפול מקצועי מותאם אישית. כיום, הטיפול המומלץ ביותר למי שחווה התקף חרדה הוא טיפול משולב. כלומר, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יחד עם טיפול תרופתי.
הטיפול המשולב מבוסס בדרך כלל על תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים להפחתת החרדה והתסמינים מהם סובלים, בהתאם לצורך הפסיכיאטר ימליץ גם על תרופות מקבוצת SSRI או תרופות אחרות לצורך מניעת התקפים חוזרים.
