חוזרים הביתה לעבודה

ומרגע שלפיד החליט לוותר על החלום, ולדעתי הוא גם יבין שרוטציה זה לשחק בנדמה לי. שקיום פריימריס ב"כחול לבן" יחשוף איחוד המורכב גם מירוק, חום, צהוב ועוד כמה כמה גוונים וצורות. מרגע זה, הבנתי שהגיע הזמן לחזור העבודה, לחזור הביתה, לפחות לבחירות האלה, אח"כ אללה קארים. 
ונכון שהיא לא תמריא לגבהים הפעם, אבל אסור בשום אופן לתת לה להיעלם מהמפה. זה עיוות של ההיסטוריה, לא פחות.

ולכל פורשי ונוטשי (ובצדק) חללית האם שהיא מפלגת העבודה בעבר יש לי משהו לאמר. גם אם ביבי יפנה את הבמה, אינשאללה, הרי רוב הסיכויים שבבחירות הבאות שאינן רחוקות, נמצא עצמינו בעתיד הלא רחוק עם מה שהיה ויהיה, 2 מפלגות יציבות ומסורתיות. העבודה והליכוד.

הליכוד שאחרי 42 שנה (בהפסקות) הגיע זמנו לצאת לנוח. באמת, בלי כעס ובלי רע, סתם לצאת לנוח ולתת לחצי העם השני לנהל את ההצגה ששמה המדינה ה 50 ומשהו של ארה"ב, (ובננו, בלעדיהם אנחנו מה...). 
ושלטון ארוך, כך בגין (כן, כן, בגין בעצמו) אמר פעם, חייב להשחית.

ובינינו, הרי במלחמות ועבודה בעיניים על אירופה, הערבים והעולם, מפלגת העבודה יכולה לשים בכיס הקטן את הליכוד ושלוחותיו.

אז, לכל אלה שינקו מחלב אימם את הכעס והתיעוב למפא"י (ודי בצדק), שלא תתנו לאיש לבלבל לכם את ההיגיון והשכל הישר שלכם. נרצה או לא נרצה, בלי אותה "מפא"י, שעשתה טעויות קשות לעיתים במזיד ולעיתים בשוגג, איפה היינו היום, וגם אלה ששולטים כבר 4 עשורים ידעו ויודעים לנגן בציניות על זה יופי, אז במה הם יותר טובים מההם, וההם מאלה. מה, לא ידעתם שזה ככה? מה לא הבנתם שאלה ואלה שיחקו איתנו? תתעוררו.
אז כמו שילדים ונערים מורדים בהורים ועוזבים את הבית, אבל מתחתנים, מביאים ילדים, סולחים ושבים הביתה, הגיע זמן שגם אתם תשובו הביתה להחזיק את היסודות שלא יפלו. 
כי רק מפלגה יציבה, מסורתית עם אידיאולוגיה, כמו "העבודה" תהווה בסופו של יום אלטרנטיבה לשלטון הליכוד, ואם הם יפשלו, הליכוד יהיה האלטרנטיבה. כל השאר, חארטה בלאבושקה, איחודים שלא יצא מהם דבר מלבד אכזבות, בגידות, נטישות והתפרקויות.

אז אסכם כך. 
לליכוד לא אצביע כי ככה גדלתי בבית של "מפא"י, מה לעשות ודעותי כמו כל איש "עבודה" ממוצע, ימין בטחוני ושמאל שפוי מדיני, ולעולם לא אתחבר לרעיון של מדינה אחת עם 50% ערבים לשתי עמים. (זהירות! גם הפלשטינאים מתחילים לאהוב את הרעיון ובכך הם מתחברים למעשה עם הימין הקיצוני שלנו).
למר"צ בחיים לא הצבעתי ולא אצביע, כי זו תנועה של צפונבונים "הדואגים" לערבים אבל מגבוה, כמו אדם לחיית מחמד שלו. אדם כזה אין שום סיבה שלא יביט כך על עוד מגזרים. אז הם ממש לא הכוס תה שלי.
כן, לא שכחתי את ביבי. כן, מאז היה שגריר באו"ם, הוא לא בא לי טוב בעינים, ולא משנה כמה חצי כדור הארץ סוגד לו. (הגויים הם כאלה) לא אהבתי את החלקלקות וגלגולי העיניים שלו. משהו בו מטריד, מעצבן, פעם של מסכן, פעם עם מופע סטייל סושרד ופעם באטימות של ילד. לא אוהב, נקודה, ועוד לא הזכרתי את שרה והבן. עזבו אותי ממנו בחייכם. שלא ילך לכלא, שפשוט ילך לעשות לביתו ובביתו. ויש לו הרבה.

ללפיד אין טעם להצביע. הצבעתי לו מאז נכנס לפוליטיקה. היום נותרה רק אכזבה. אני מבין שהכל מותר למען העפתו ביבי, אבל בינינו, לא ככה,לא עם איחוד שהוא יותר גיחוך.
אז ביננו, מה נותר... לחזור הביתה. לחזור כי אין בית אחר. למרות האכזבות, למרות העבר המעיק, למרות כל זאת, אין היום מהו טוב ומכל מה שאני רואה מסביב, זו הנבחרת הטובה ביותר, שמדברת בקול הצלול והנקי ביותר.
כן, והיא הקימה את המדינה עם כל הפאשלות והיא היחידה שהפנימה את מה שעוללה. עיינו במי בחמישיה המובילה: 2 מהפריפרייה, אחד מהם יו"ר והשני היה שר בטחון, 2 נשים אנרגטיות וצעיר עם קבלות. אז... אל תתנו לה ללכת, תחזרו הביתה ל"עבודה" ולעבודה.