דוגמא מהפסיקה – לרשלנות רפואית בלידה
מתוך תביעות הרשלנות הרפואית שמגיעים לבתי המשפט, רשלנות רפואית בלידה היא מקרה יחסית נפוץ. במאמר הנוכחי נסקור פסק דין חשוב שניתן בתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בלידה, ובאמצעותו ננסה להבין ממה בנויה תביעה בגין רשלנות רפואית
מתוך תביעות הרשלנות הרפואית שמגיעים לבתי המשפט, רשלנות רפואית בלידה היא מקרה יחסית נפוץ. במאמר הנוכחי נסקור פסק דין חשוב שניתן בתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בלידה, ובאמצעותו ננסה להבין ממה בנויה תביעה בגין רשלנות רפואית.
פסק הדין אותו נסקור במאמר זה, הינו פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, בתביעה של ד.מ נ’ בית החולים ’הסהר האדום’ [ת"א 7513/05]. פס"ד זה עוסק בתביעה שהגישו הורים לילדה שנולדה עם שיתוק מוחין ופיגור שכלי, בגין רשלנות של רופא ושל בית החולים.
לקריאת דוגמאות מפסקי דין נוספים - https://www.rashlanutlaw.co.il/
עיקרי העובדות שעומדות בבסיס כתב התביעה
המקרה עליו נסובה התביעה הוא מקרה של לידת תאומות, בו אחת התאומות מתה מיד בלידה, ואילו התאומה השניה נולדה עם שיתוק מוחין ופיגור שכלי. התובעים בכתב התביעה הינם שלושה: הילדה שנולדה עם שיתוק מוחין ופיגור שכלי, האב והאם. הנתבעים בכתב התביעה הם שניים: בית החולים "הסהר האדום" שסירב לקבל את היולדת ללידה, והרופא שטיפל ביולדת במהלך ההיריון.
כנגד הנתבע 1, בית החולים, הטענה לרשלנות הייתה בכך שבית החולים לא קיבל את היולדת ללידה והפנה אותה לבית חולים אחר, דבר שעיכב את הלידה ובזבז זמן יקר. וכנגד הנתבע 2, הרופא, הטענה לרשלנות הייתה בכך שהרופא נמנע מלבצע מעקב ובדיקות נדרשות כראוי.
שלב ראשון: בית המשפט מקבל את העובדות הנטענות בכתב התביעה
בשלב הראשון, על בית המשפט לקבוע כיצד בדיוק התנהגו הנתבעים. מטבע הדברים הנתבעים מכחישים את העובדות שנטענו בכתב התביעה או את חלקן.
במקרה הנוכחי, בית המשפט מאמין לעדותם של התובעים ביחס לבית החולים, וקובע כי היולדת פנתה לבית החולים עם מכתב הפניה מרופא, ולמרות זאת סירבו לקבל אותה בבית החולים והפנו אותה לבית חולים אחר. הזמן שבו התעכבה היולדת בבית החולים הראשון, לפי קביעת בית המשפט: 35 דקות.
ביחס לרופא, קובע בית המשפט, כי למרות שידע שיש פער בהתפתחותו של אחת התאומות לעומת רעותה, הוא נמנע מלקיים מעקב מסודר ולבצע בדיקות נדרשות כגון אולטרה-סאונד וחלבון עוברי. בנוסף, הרופא נמנע מלצייד את ההרה בהנחיות מתאימות להתנהגותה במהלך ההיריון, וכן ביציאתו לחופשה נמנע מלעדכן את מחליפו בבית החולים במצבה של ההרה ובדרכי הטיפול בה.
שלב שני: בית המשפט קובע כי התנהגות הנתבעים הינה רשלנות רפואית
כעת, משהתברר לבית המשפט כיצד התנהגו הנתבעים, על בית המשפט לקבוע האם התנהגותם נחשבת רשלנות רפואית או שמדובר בהתנהגות בגדר הסביר.
בית המשפט, בהתבסס על העובדות האמורות ולאחר קבלת חוות דעת של רופאים, קובע כי התנהגותם של בית החולים והרופא מהווה רשלנות רפואית בלידה.
בית החולים אליו הגיעה היולדת לראשונה, היה אמור - כך נקבע בהסתמך על דברי המומחים -לבצע בה ניתוח קיסרי מידי, או לחילופין לסייע בהעברתה המיידית לבית החולים השני ובקיצור זמן תחילת הטיפול בה. בית המשפט קובע כי מחדל בית החולים מהווה הפרה של הוראות משרד הבריאות ועולה כדי רשלנות רפואית.
ביחס למעשי הרופא, קובע בית המשפט כי הימנעותו ממעקב וביצוע בדיקות נדרשות, וכן הימנעותו מלהשאיר הוראות לרופא המחליף, אינן בגדר הסביר ומהוות אף הן רשלנות רפואית.
שלב שלישי: בית המשפט קובע כי הרשלנות היא זו שגרמה לנזק
כעת, משהתברר לבית המשפט כי התנהגות הנתבעים היא בגדר רשלנות רפואית, על בית המשפט להחליט האם יש קשר סיבתי בין רשלנות הנתבעים לבין הנזק שנגרם לתובעים.
בית המשפט, בהסתמך על חוות דעת המומחים וספרות רפואית, קובע כי התרשלות הנתבעים תרמה לנזק שאירע לתובעים, וכי קיים קשר סיבתי בין מעשיהם לבין הנזק שהתרחש.
עם זאת, בית המשפט קובע כי גם ליולדת יש ’אשם תורם’ [כלומר גם היא אשמה במקצת], בכך שלא שעתה להוראות הרופא ונמנעה מבדיקות מסוימות שהורה לה לעשות, וכן בשל כך שלא הקדימה את בואה לבית החולים מיד עם תחילת הצירים. האשם התורם שלה הוערך בשיעור של 25%.
שלב רביעי: חישוב הפיצויים
כעת מגיע שלב חישוב הפיצויים. בית המשפט פסק כי בשל מצב הקשה והמיוחד, מוטב לה לילדה לשהות במוסד המתאים למגבלותיה. בשל מצבה נקבע גם כי תוחלת חייה תסתיים בגיל 60. על סמך קביעות אלה, בית המשפט היה צריך להעריך את גובה הפיצויים שמגיע לתובעים.
לא ניכנס במאמר זה לצורת חישוב הפיצויים של בית המשפט, אך נפרט בקצרה את סוג הנזק בגינו נפסק הפיצוי ואת סכום הפיצוי שנפסק:
- בגין נזק לא ממוני [כאב וסבל ואובדן תוחלת חיים] שנגרמו לילדה - 1,000,000 ₪.
- בגין הפסד כושר ההשתכרות ב"שנים האבודות" של הילדה - 691,000 ₪.
- בגין הפסד השכר של ההורים בעבר - 35,000 ₪.
- בגין הפסד השכר של ההורים בעתיד - 509,000 ₪.
- בגין הוצאות סיעוד עד להעברתה למוסד - 3,000 ₪ לחודש.
לסיכום, במאמר זה הראנו כיצד בנוי פסק דין בתביעות רשלנות רפואית, ומה הם השלבים השונים בגיבוש הכרעת הדין ופסיקת הפיצויים. רשלנות רפואית בלידה הינה חמורה במיוחד והרת אסון, וכפי שניתן לראות בפסק הדין שסקרנו במאמר זה - בית המשפט עשוי לפסוק בשל כך פיצויים בגובה מיליוני שקלים.
